יום חמישי, 2.9. זכרנו את יעל עם כל אוהביה באשקלון.
צפינו במה שיעל אהבה מאד - בהצגת תאטרון "מייקל". הצגה מיוחדת בביצוע אנשים צעירים אוהבי תאטרון, כמוה.
הצגה עוסקת בקשר בין החיים והמוות. ועושה זאת באופן אנושי מאד.
השחקנים הם צעירים ומוכשרים.
הם עשו  תיאטרון שהוא חיים ומציאות מומחזת שבוחרת רגעים ומעצבת אותם מחדש ונותנת מקום למחשבה ורגשות .  הם נגעו בלבבות והעירו רגשות חזקים אצל כל המשתתפים.

המפגש התקיים בבית הספר לאמנויות בו למדה יעלי באשקלון, היו הרבה אנשים - וזו הייתה חוויה חזקה לכולנו.
יעל כאילו הייתה שם, איתנו, רק כאילו כמובן. ולזמן קצר מאד.