גאלאפגוס – רחוק באוקיינוס השקט – מול חופי אקוודור.
כך, בהדרגה, החלו חלקות של צמחיה להופיע על האיים החדשים. לרוב העצים זרעים גדולים מכדי לעוף – אך לאורך החופים יש יערות של מנגרובים.
מנגרובים הם צמחים/עצים בעלי חלקי שרש צפים, שנסחפים ומסוגלים להתחדש במרחקים ולצמוח במים מליחים. הצמחים יצרו המתנחלים החדשים בתי גידול שמאפשרים לבעלי חיים לחניות מחוץ למים וגם בתוך המים.
לפעמים באופן מפתיע חרקים הגיע על כפיסי עץ צפים – הסרט קן של דבורה בכפיס עץ שנסחף במים לחופי האי . דבורי העץ הן המאביקות העיקריות – כמעט כל הפרחים בגאלאפגוס הם לבנים או צהובים – אלה הם הצבעים המועדפים על דבורת העץ, ואין יתרון או כשר הישרדות לבעלי צבע אחר.
חמישה זרמים של אוקיינוס – כמו צינור שמכה על קיר כשהוא מתנגש באיים. לטמפרטורה של המים ושל האויר יש השפעה גדולה על הרכב הפלנקטון – תמונות לווין מדגימות איך הפלנקטון משתנה עם העונות – צילום אויר מרהיב וצבעוני. כל העושר הזה מושך עופות ים רבים. רבים מהם נדדו ממרחקים ארוכים. האיים המבודדים הפכו המקום הטוב ביותר לקינון. צבעוני במיוחד הוא זכר הפריגטה בעל כיס העור האדום. הוא מנפח אותו בעונת הדגירה והקינון.
אחד מהם הגיע מן הסתם מצפון אמריקה, צף במים. בחלוף השנים הם התפשטו גם לאיי אחרים. למה הם כל כך גדולים?
האיים האלה – מחושלים באש, סחופי רוחות, בלב המרחבים הריקים , ובם קהילה חדשה של בעלי חיים:
מעט בעלי חיים עם מגוון עצום, עשיר מאד. ובמיוחד מרגש להבין – איך כל זה קרה?
יפה כפיר – מילים וצילומים -מסע אישי על פני הגלובוס – טיולים והרצאות. אתר הבית – http://www.yafakfir.co.il/
050-5462292 ISRAEL
