חוף פאלולם הוא הפשוט בחופים של גואה, הודו, על הים הערבי.
אין בו אף RESORT מפואר, ואני הגעתי אליו בהחלטה של רגע: מנוחה, זה מה שרציתי
שקט בין המסעות, קצת רוגע בים החוויות המסחררות שהודו מעטירה עלי כמו גשם נדבות מזה חדשיים:  גשם חוויות חם, רטוב, צפוף, מאד מציף.
גואה, חשבתי, וכשהתייעצתי אמרו לי שזו לא העונה המתאימה: חם שם מידי,
לא רציתי לוותר. קצת עקשנית, אז מה.

החלטתי וקניתי כרטיס טיסה, ואחרי שהתבלבלתי משפע החופים והאפשרויות ואתרי הנופש מרובי הכוכבים – באתי בלי להתכונן ובלי מקום מוזמן.
משדה התעופה, בלילה, נהג מונית צעיר  ואני נוסעים  לבד לבד, בחושך הכבד, בגשם סמיך ובכביש מתפתל בהרים, ואני חושבת בליבי – איזו פסיכית, הרי אמרו לך שזו לא העונה.

היתה לי רק הההמלצה של אוריה נסאו מכפר רופין, סוכן הביטוח האהוב והחרוץ שלי, ולא חקרתי עוד סמכתי עליו לגמרי.  סעי לגואה, הוא אמר. חם וגשם. אז מה.
וכך – בלילה נסעתי במונית משדה התעופה, בחושך, בגשם שניתך כבד וסמיך – ובבקר זה מה שראיתי.

PALULEM_GOA_YAFAKFIR_01_resize

אמיתי אמיתי.  פרות על קו המים.
PALULEM_GOA_YAFAKFIR_04_resize

וסירה מעץ, בלי מנוע. משוטים פשוטים מאד. הכל מעץ וחבלים.


באתי לגואה בלי תכנית – וכמו תמיד- הכל קרה באופן נהדר.

אשה אחת, מאד מהודרת ונעימת סבר ניגשה אלי בבקר השני לשהותי בחוף.
היא שאלה, ואני עניתי, ושוחחנו, והזמינה אותי, וארוחת צהריים עם כל המשפחה שלה….. ואכלנו יחד, בישיבה על הרצפה, בידיים, כמו ההודים. והצחקתי את כולם כי כל הזמן נפל לי אורז על המכנסיים….
איתם, בערב, יצאתי  אל החוף – ושם, התודעתי באופן קרוב מאד גם אל האל האהוב על רבים כל כך, גאנשה (GANESH)PALULEM_GOA_YAFAKFIR_34_resize

גַאנֶש (וגם גַנֶשַה) הוא אל האחראי על מכשולים והסרתם וגם על רווחה, שגשוג והצלחה בעבודה.
כל היום חגגו התושבים את הפולחן שלו, וגם המארחים שלי: היכו בתופים ושרו, ושרו, שירים ארוכים ושמחים, ומחאו כפיים בקצב. שירי הלל לאל שתמיד עוזר, לאל הכי אהוב, שכל ההינדים סוגדים לו. ואני שרתי אתם.

גאנשה האל, כשהיה ילד, מספרים המארחים שלי, אנשי מומבאי , היה יציר כפיה של אמו, פארוואטי, רעייתו של שיווה, מהחשובים באלים,. הוא יצא לנדודיו והיא הלכה להתקלח, ומן האבק שעל גופה יצרה לעצמה בן זכר, ילד חכם, שלא יהיה לה משעמם. היא העמידה אותו לשמור, שלא יפריעו להתקלח…  ואז, פתאום בעלה, שיווה חזר ממסעותיו,  הוא רצה להיכנס הביתה, והתעצבן כשהבן עצר אותו בגופו –  הוא בכלל לא ידע מי הילד החצוף הזה…..והעיף לו את הראש. לא, הוא לא ידע שזה הבן של האשה האהובה שלו….. פארוואטי כמובן רתחה, הוא –  כמובן – חשוב היה לו לרצות אותה – יצא לדרך ובעל החיים הראשון שפגש, הפיל, שימש לו מקור לראש חליפי לילד….. כן. בכל הרצינות הם מספרים לי, חברי הטובים, המשכילים, העירוניים והאמידים את הסיפור על גאנשה.
אני מקשיבה וחושבת – בעצם למה לא? אם נשיקה למזוזה משפרת את הסכוי שיקרו לי דברים טובים, ואם באמת עם ישראל חצה את ים סוף בחרבה וקיבל את המן מן השמיים בסיני, ואם יש אל שאינו נראה אבל אכפת לו מאד שלא אוכל עוף בשמנת – אז למה לא גאנשה? סיפור יפה, פסלון מקסים, וחג שמח לכל המשפחה ההודית שנאספת לאכול ביחד, לשמוח, וגם מזמינה אותי לסעוד אתם


במשך כל הלילה הייתי כאן, על חוף היום – יחד עם  כל אנשי הכפר. שהגיעו בגלים גלים.
ככה מקובל: בסוף כל הטקסים והחגיגות – הפסל העשוי טיט מוחזר לטבע: אל גלי הים. נשטף ומתמוסס ונעלם.

PALULEM_GOA_YAFAKFIR_35_resize
התושבים, כולם, אחד אחד, במשך כל הלילה – מביאים את גאנשה במכונית המשפחתית אל קו המים

PALULEM_GOA_YAFAKFIR_33_resize

איש איש, הגבר של הבית בכל משפחה, מבקע בסכין גדולה אגוז קוקוס . את הנוזל השקוף הוא נוסך לפני האל, על החול, ועל רגליו של גאנשה. אחר כך הוא מבקע באותה סכין קישוא גדול לשניים ומניח את שני החצאים משני צדיו , וכולם שרים אתו. ומצלצלים בפעמונים.

PALULEM_GOA_YAFAKFIR_36_resize

מפשיטים את גאנשה מכל מחלצותיו – הפרחים, הנרות, וביחד, כל המשפחה הולכת בשירה גדולה ומחזירה אותו אל הים, למים, לטבע. ממחזרת את גופו בחזרה לחומרים מהם הגיע.

הכל מלא סמלים, שירה, וזיקוקים פרועים. מפוצצי קרום התוף של האזנים. די מבהיל, וגם – אי אלו נצוצות גדולים צרבו לי את המכנסיים….

PALULEM_GOA_YAFAKFIR_32_resize
זיקוקים מחרישי אזניים מתפוצצים מטר ממני, מפחידים.

תום, איש סקוטי בהיר בהיר לבוש בגדי כותנה הודית לבנים יושב שעות ליד המחשב שלו. הוא מספר שיצא ממומבאי, שם הוא גר ומשם הוא מנהל חברה קטנה לייעוץ בעניני אמנות ואומנות הודית, כדי לברוח מן הפיצוצים והרעש של החג. הוא שכן שלי בחדר הסמוך – ואומר לי שאין כעת סירות של דייגים בים בגלל המונסון.האויר – בגואה, כמו בהודו בספטמבר – חם לח ומהביל.

אבל בבקר – הפתעה! קמתי בשעה מוקדמת, סתם כי בא לי,  ולהפתעתי ראיתי דייגים ורשתות…

PALULEM_GOA_YAFAKFIR_05_resize
סירות, מעץ, עם משוטים – ורשתות דיג גדולות וכבדות.

הבקר אפלולי עדיין, סירות, ועל החוף, והדייגים – מושים את הרשתות.   עובדים בחבורות. PALULEM_GOA_YAFAKFIR_06_resize

 


PALULEM_GOA_YAFAKFIR_09_resize

לכולם רגליים רזות, חזקות, גרומות, כל שריר וגיד בולטים. שחומות וחזקות. ואני בולטת שבעתיים, לבנה, ולא גרומה בכלל, רכה…..

PALULEM_GOA_YAFAKFIR_20_resize

PALULEM_GOA_YAFAKFIR_11_resize
זו קהילה. לפי קריאה, מכל הכיוונים, מוקדם בבקר, מגיעים גברים. רק גברים, הרבה גברים. הם נכנסים למים, ומושכים את הרשת הכהה, הכבדה, עם הדגים אל החוף

PALULEM_GOA_YAFAKFIR_07_resize

מושכים, הרשתות כבדות. זוגות זוגות הם תוקעים רגליים בחול והולכים  לאחור.PALULEM_GOA_YAFAKFIR_08_resize

PALULEM_GOA_YAFAKFIR_10_resize

להפתעתי הרשתות כמעט ריקות. מעט מאד דגים. לא נראה שמישהו מתרגש מזה….

PALULEM_GOA_YAFAKFIR_12_resize PALULEM_GOA_YAFAKFIR_13_resize

PALULEM_GOA_YAFAKFIR_14_resize

PALULEM_GOA_YAFAKFIR_18_resize

הנשים, עומדות ומחכות, הקערות על המתניים. כולן בסארי צבעוני….. אחר כך ראיתי אותן יושבות על הדרך עם הקערות, מוכרות את הדגים…..PALULEM_GOA_YAFAKFIR_15_resize

PALULEM_GOA_YAFAKFIR_16_resize

PALULEM_GOA_YAFAKFIR_17_resize

PALULEM_GOA_YAFAKFIR_19_resize
PALULEM_GOA_YAFAKFIR_21_resize

דייג אחת מצא דג עם עוקץ מסוכן, ארסי, והוא פורק אותו מן העוקץ בעזרת הרשתות….PALULEM_GOA_YAFAKFIR_22_resize

דייג אחת מציע לי שייט על הנחל. למה לא, אני אומרת, ומיד יש לי סירה פרטית… ושייט, חסון וגם סימפטי, שמקפיץ אותי באמצע לחדרי כי נגמרה לי הסוללה במצלמה, והוא זורק נתחי דגים למים –

PALULEM_GOA_YAFAKFIR_25_resize

והעופות מזנקים פתאום מאי שם, הרבה עופות….

PALULEM_GOA_YAFAKFIR_23_resize
וכך, מחוץ לעונה,בחוף פאלולם בגואה בזמן הכי לא מתאים תבוא לגואה –  יש לי לעצמי את כל הטבע. נחל. מים, ושמיים, ועופות.  ושקט בעיקר. וים. וחול. ודייגים.
PALULEM_GOA_YAFAKFIR_26_resize

וגם היה שם איש אחד בן גילי, בין כל הצעירים.
שאלתי את הצעירים מי הוא….   HE IS AN OLD MAN….. ענו לי, וחשבתי לעצמי שגם אני OLD WOMAN שמתרוצצת עם המצלמה בין הגלים והעופות והשמיים…..
PALULEM_GOA_YAFAKFIR_27_resize

לא רציתי להיות בשום מקום אחר!     🙂

PALULEM_GOA_YAFAKFIR_29_resize

ספטמבר 25, 2015|

1 thought on “גואה, הודו, רק לרגע. חוף פאלולם. גאנש, גאנפאטי ואיך אני בתוך כל זה.

  1. נחשון מזרחי 4 במרץ 2018 | 13:23 | הגב

    מקסים. תודה על הכתיבה והתמונות הנהדרות. בקרוב אצלי… 🙂
    שמחה ואהבה וחיבוק ♥

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *