ההר הצהוב – HUANGSHAN,  חבל ANHUI
ההר הצהוב בסין מגמד את  המילים כולן , הופך למציאות את כל החלומות על טבע נוף, בדידות ושקט.
הר גבוה, יער – ורכבל מרחף מעל הצמרות, ובתוכו אנחנו – זעירים מול כל הגובה והיופי.
בוחנים בסקרנות את אלה שחיים אחרת…

 YAFAKFIR_HUANGSHAN_168        

רק הסינים יכולים –  לצקת עמודים היישר מן השמיים. מן האדמה עולה למעלה חוד של אבן – ועליו עמוד אדיר נושא את הכבלים והקרונות.

WUR_0094
הפורטרים נושאים במדרגות  את המצרכים לארוחת הבקר של התיירים, את הסדינים והכביסה המגוהצת.

 YAFAKFIR_HUANGSHAN_174

חמוקי גרניט, עזים ועגולים, תלולים וחלקים, נושאים עצים של אורן עדיני צורה מעל לים העננים: Sea of clouds – אמיתי, פשוטו כמשמעו.

YAFAKFIR_HUANGSHAN_172

 מעל ההר זורחת שמש, זרזיפים של גשם וחודי סלעים קשים מתנוססים מעל אגם-חלב, כולו רכות רוגעת, אוורירית. מוך לבן, גלי כמו מי האוקיאנוס, ממלא את המרחב שבין פסגות האבן.
אוקיינוס חלבי של עננים, בתוכו צפים איים של אבן,  יין ויאנג. קשה ורך. סלע וענן לבן ורוח אלוהים על היקום, ההשגחה העליונה שומרת על השקט.

ההר הצהוב לצעירים הסיניים הוא מקום לאהבה. לחסד, לחלום מתוק על כל מה שהלב רוצה. בתוך המציאות – הצעירים – סוגרים היטב מפתח עם מנעול, נודרים לאהבה נצחית. נאמנות. תמיד תמיד נהיה ביחד. לעולמים לא ניפרד.

YAFAKFIR_HUANGSHAN_170

 

האנשים – כמו חגבים קטנים על השבילים. גם אני, שבאתי מרחוק,  שמחה  שהתגלה לי הוד הטבע, כאן , בקצה עולם.

למרגלות הכפר יש עיירה שבה הזמן עמד מלכת. סין של פעם – לפני ההרס, החורבן של מאו, מהפכת התרבות האדומה. סין הישנה. שלא תחזור עוד לעולם.

Hongcun_0038

סין שלא זכיתי לחוות, רק הזקנים עוד נושאים את זכרון ימים עברו – והבנינים. והאגם. והסמלים העתיקים… סין שהמשטר של מאו מחק כתש וריסק – ורק העיר הזו עוד נשארה לספר את הסיפור של סין המסורתית שנמחקה תחת המגף הקומוניסטי..

YAFAKFIR_HUANGSHAN_175

אהבתי להיות שם. תיירת. כן – עוברת אורח.
נשמתי שם עמוק. חוויתי שם גבהים. הרגשתי גם אני – בעננים!!!

YAFAKFIR_HUANGSHAN_169


YAFAKFIR_HUANGSHAN_173

 

 

ינואר 11, 2015|