שריפת הגוף המת.
ככה זה הולם לי, ככה נפרדים: כך חוזרים אל העפר.
נשרפים לאפר, מתפזרים על פני המים, חזרה אל המקור, לטבע, בלי קברים, רק רוח מרחפת על המים.
ככה גם אני רוצה ,להישרף בסוף ימי לאפר. לחזור להיות אדים ודו תחמוצת הפחמן, ודי.
להיאסף אל היקום כשאוהבי נושאים את גופתי אל סוף הדרך, נפרדים, ואין יותר דבר מלבד הזיכרון.
כי סוף לכל. הן זה כך מאז ומעולם וכך יהיה:
באנו מחומרי הטבע, אליהם נשוב בסוף ימינו ,
נתפוגג ונתכלה, ונשמתנו – עדן לה, ותם סיפור חיי אדם.
ושוב חוזר חלילה…
……………………………………………………….
בפאשופיטנאט ישבתי שעה ארוכה והתבוננתי במשפחה הנפרדת מן האיש שהלך לעולמו.
על גדת הנהר ניצבנו, עשרות רבות של נפאלים ומעט תיירים : התבוננו בדממה בסוף הדרך של האיש אשר היה אהוב ודאי על משפחתו, וחסד אחרון שנעשה לו.

 


 

 
















 


 

תם ונשלם. הכל נגמר. גם המילים. שלי.
חזרתי לחיים.
אני עוד בחיים האלה, כאן..

 

ינואר 11, 2015|