..באתי לויאטנם עמוסת אסוציאציות, מלחמות ודם וייסורים וסבל.  ראיתי: יש חיים אחרי ההרס, אחרי המוות והשכול.  האשה הזו צוחקת. בשבילי היא החיים שנמשכים, למרות הכל
הרבה אנשים צחקו למצלמה שלי. חייכו ושמחו להשתתף בשמחתי, שמחת אשה בוגרת, מטיילת ואוספת זכרונות וחוויות. בויאטנם חשתי אהדה וחיוכים בכל מקום.
הנה החיוכים:


 

 

ינואר 11, 2015|