ספר יחזקאל  כד    וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן-הַגּוֹיִם, וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל-הָאֲרָצוֹת; וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-אַדְמַתְכֶם.

BREAD_01_resize

חוה אלמו ואני ישבנו בביתה, עם ריח הלחם וניחוחות הקפה . שוחחנו.
ביתה של חווה אלמו בבשכונה יפה בבית שאן. צופה אל הגלעד.. בית יפה של משפחה ישראלית יפה – ובחצר – בקתה המשמרת את תרבות החיים באתיופיה הרחוקה, הקסומה.
כולי התפעלות מחוה, ממפעל חייה, משפחתה וכוח החיים אשר פורץ ממנה.

בהיותה ילדה קטנה בת 10, עשתה חוה מסע גדול, מסע לא יאומן. מאתיופיה – עד ירושלים. מסע אישי מאד רצוף כאב, פרידה וייסורים, פחדים, בריחה וסבל. מסע של הגשמת תחלום – לירושלים. מסע מונע בכח של תקווה ואמונה.
למבקרים בכפר האתיופי הקטנטן שהקימה בחצר ביתה היא מספרת איך הלכה.. ואיך הגיעה, ומה היה בדרך, ומהו החלום, ומה שברו, ואיך המציאות עולה על כל דמיון.

חוה אלמו, אשה יפת עיניים, זקופה קומה, עורה צח וכולה שופעת חן וצחוק וקסם – מספרת את הסיפור הלא יאמן של עליתה לארץ מאתיופיה. הבריחה בשקט מן הבית בעקבות אחיה ודודיה, כשהיתה ילדה. ילדה קטנה. הנדודים, החדשים בדרך הקשה, האכל והמים והפחד והקור.  הקשבתי, מרותקת, לא מאמינה.
משהו בלב שלי עונה כהד – ואני חושבת לי איך זה שכולנו, דור עולים ועוד אחד, כולנו הולכים בדרך כה קשה.
ואיך כשאנחנו כאן – חיים כל כך נורמלי, כאילו כאן הכל בסדר. כאילו כלום לא התרחש.

food_02_resize

הייתי שם בבית שאן – קצת כמו באתיופיה.
האכל: במיוחד הלחם. הקפה. התבשילים.
חוה מרחפת בין אורח לאורח, ומשפחתה שולחת לשולחן מן המטבח מעדנים למיניהם.
מזון פשוט, טעים מאד, אכל אמיתי. אכל של בית, עם טעם אפריקאי וצבעים עזים.

food_04_resize

היא מציגה בהרחבה את הפולקלור. המנהגים, והכלים מה שנשאר שם מאחור, חיים שלמים. איך הדליקו אש,

cofee_11_resize

איך ברכו את היולדת, איך הסבירו לחתן ולכלה מהות חיי המשפחה…..

folklor_07_resize

בעיקר נוגעת ללבי כמיהת הלב לירושלים. שם, רחוק באפריקה, אלפי שנים, יושבת קהילה של אנשים שחורים לובשים לבן – ומחכה לו, למשיח, שיבוא, שייקח אותם לירושלים.
וכשחוה,יועצת ארגונית ואם לשמונה ילדים ובוגרת מכון אדלר  מספרת על געגועים, על חלומות מקדש בירושלים – איך נפלו על הרצפה, נישקו את האספלט בשדה התעופה – אני חושבת איך ומה נהיה כאן כל הזמן הזה, בירושלים. ומבינה שזהו החלום – והמציאות שלנו במדינה היא הגשמה של החלום.
בטוב. וגם ברע. חלום שהתגשם – והמשיח כבר הגיע. ואלה הם חבלי הגאולה.

cofee_16_resize

חוה אלמו, שימו לב:  חוה מנחה מוסמכת בתחום המשפחה, מאמנת אישית בנושאים קשורי חיים לנוכר, ועוסקת בחינוך. מגשרת חינוכית במועצה האזורית עמק המעיינות. . חוה למדה פסיכולוגיה בגישה אדלרינית במכון אדיר ועוסקת  בייעוץ ובהדרכה בתחום המשפחה


folklor_04_resize

למקום של חוה שרשים עמוקים בהוויה האתיופית, במעבר לארץ ישראל, וכנפיים לעוף ולהגשים את כל החלומות כאן במדינה החופשית שלנו..
זהו מקום  שמעביר היטב מסר:  איך לצמצם את הפער החברתי בדרך המיוחדת של חוה. הוא חושף את ההתמודדות עם המציאות החדשה ונותן כלים איך לקרב לבבות לחבר את התרבות שונות בארץ ו בולם !!!


folklor_09_resize    KASH_07_resize

הסיפורים קולחים מפיה מצחיקים, משעשעים, ומרתקים. חוה מספרת על מנהגי החתונה, על הכנסת אורחים, על אמונות, על תבלינים תרופות ודרך לרפא חולים…
הרבה אתיופיה בבית שאן. סיפור מורשת, שרשים, מעורבים בהצלחות גדולות, אשה גדולה עם שרשים, מסורת..

CHAVA_06_resize

קישוריות –  דף הפייסבוק של חוה        לחזור לשרשים – המרכז שמחבר את עולי אתיופיה לישראל

החוויה האתיופית – דף מידע

 

ינואר 23, 2016|

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *