לעשהאל ונס, ילדים נהדרים נהדרים.
בווטאי שאן – ההר הקדוש, הוא בא עם אבא שלו לעלות לרגל….
וקצת התבייש מן המצלמה . וממני כמובן – אך היה צייתן מאד, כדרך הילדים הסיניים.
ולא חייך אלי בכלל, רק אחר כך התרצה, והסתכל בסקרנות רבה בצילומים על מסך גב המצלמה.
.
תמיד אותו דבר, כמו  כל הילדים… שובב, תלוי, סקרן…
איזו חמודה, אני. נכון שאני חמודה??
ילדה סינית, כמו כל ילדה, ואין הבדל בכלל.
הצילום שההכי נוגע ללבי – וכל מלה מיותרת.
ינואר 11, 2015|