הביתה. בא הזמן. אני חוזרת.

קו 328 אוסף אותי ב-Fortune Green Road, ליד ביתם של מארחי. האוטובוס נוסע לרובע צ'לסי: חנויות יפות, גלריות, אמנות גנים ותענוג גדול.
אני- בדרך לשדה התעופה –  יורדת בתחנת WEST HAMPSTEAD.  אני בדרך אל ארצי. ביתי.

האוטובוס ממשיך צ'לסי. כך מכריז הרמקול. אני  – לא. לא  ממשיכה לצ'לסי.

פתאום עולה בי רעיון. אולי כדאי בכלל להשאר? למה לי לחזור? הרי זה כה מתוק בצ'לסי, אני כל אוהבת את צ'לסי….אולי להישאר?

כמה נעים  יכול להיות: לרדת, שם, בצ'לסי, ביקור מהיר ב"סאצ'י", גלריה נפלאה לאמנות. ביקור פשוט כזה – כאילו זו שיגרת יומי.
ועוד טיול קטן ב-Sloan Square, אחר כך סרט, כוס קפה בלי מאבטח…
אולי?
אולי?
אבל זה לא.
קסמי העיר מושכים אותי – אבל הבית שם. בירושלים, בגליל, בנגב, עם מאבטח בכל בית קפה  וכל מה שלונדון השכיחה ממני בקסמיה.

אני חוזרת אל הבית.

 london_2
נכתב ב-Jubilee line, London בדרך הביתה. מרץ 2010.
ינואר 11, 2015|