ללכת. לנוע. להיות בטבע. לצלם. להיות עם חברים. להרחיק נדוד – ולחזור. לראות את העולם שהוא גדול נפלא ומסקרן. ושוב להתחמם בחיק המשפחה. החברים. זה החלום.

מוקדש בהערכה רבה לד"ר בזיל קאופמן, אורתופד, מנתח ברכיים. לדר אמין שניפי – רופא המשפחה הנפלא שלי. לדודי פוקס  – פיזיותרפיסט מומחה מכפר קיש – שליווה אותי לארך כל הדרך. לפני ואחרי. 

קיץ כאן בקצה כדור הארץ, גשם לפרקים. שמיים וענן לבן.  ניו זילנד –  ארץ נפלאה: ללכת בה ברגל. לצלם. ולהיות עם אנשים. בכל פינה יש טרק. קצר. ארוך. צריך רק להגיע – וללכת. לשמחתי – החברים שכאן צובעים את המסע שלי באושר, חום אנושי, ענין, אהבה. חברים משנים רבות וחברים חדשים.


יצאתי מן הבית של מארי ולינדסי באזור PAIHIA –  – כמעט הכי צפון. הם המליצו: טרק מתאים. יער. ים . איני צריכה יותר מזה
אני בודקת במגרש החניה: בתרמילי הכל – טלפון נייד, מצלמה ועדשות, כובע רחב שוליים, משקפי שמש, קרם נוגד קרינה. כריך, פירות,  בקבוק של מים. נעלתי נעליים מתאימות. טרק!  אני מאורגנת, קצת עמוסה – ובעיקר שמחה.


ואז  – מתוך היער יצאה קיווית (תושבת ניו זילנד) אחת, בת גילי בערך. סבתא. היא חוזרת מן הטרק –  בלי כלום! אפילו לא שקית של ניילון. סנדלים קלים לרגליה,  כובע לראשה. וזהו!
הלכת  הכל? אני שואלת….
כן.  ברור  היא משיבה.
הלוך וחזור?
ברור – היא מחייכת.
וכמה זמן?
שעה לכל כיוון… אולי פחות…
אני מתעקשת – הרי כתוב כאן – . 5 ק"מ לכל כיוון…….. זה נכון – אבל – אני  הולכת לבדי  ולא מדברת עם אף אחד….  .
כך אמרה ונבלעה  במכונית כחולה קטנה –  ונעלמה.

אני יותר כבדה. לקח לי שעתיים. לכל כיוון.  אני הולכת. מצלמת קצת.. נושמת בין העליות… קצת נחה.  ומי בכלל סופר את השעות?

היה זה תענוג צרוף: היער! העצים! צמחי מנגרוב. עצי שרך –  וגשם קל. ירוק לי בעיניים. ירוק לי בנשמה. מרגיע.
ניו זילנד ברגליים שלי.  אני הולכת והולכת!


טריש מ TARATARA (יש מקום כזה…)  – אשה חמה וחכמה,  זריזה וחרוצה כמו נמלה, מנהלת בשיתוף עם בעלה חוות בקר גדולה בצפון הכי צפון. הרבה בקר. הרבה ירוק ירוק ירוק  – היופי מסחרר. היא – יוצאת לטרק עם חברה שבאה מאוסטרליה לביקור קרובים – אני מוזמנת……

הן הולכות מהר. אני  אחריהן, אני הולכת קצת יותר לאט, אך – מגיעה.  בסוף אני אתן, על חוף הים. אנחנו מלקטות צדפים.

כמו בילדותנו.

וגם – שלדים של קיפודי ים….. .  הכל נפלא. הרי – אין כל אפשרות אחרת.


נסעתי הלאה – אל מיכאל ובת זוגו: הם חברים של חברים. יישוב קטן, על חוף האוקיינוס, במדינה שקו החוף בה לא נגמר.הה אוהבים ללכת – וכך שמחתי גם אני להצטרף להליכת הערב.

הלכנו והלכנו, מקצה המפרץ ועד קצהו. רגליים יחפות. גלים מלחכים את כף רגלי. האושר מזוקק.


למחרת טיפסנו אל פסגת האבן.

זה – היה ממש אתגר. עוד לא עשיתי שום דבר כזה מאז מסרתי את ברכי למנתח. טיפסתי. בזהירות. ברצינות. בוחנת כל מדרך, מתלול, לא, לא רוצה ליפול. ולא נפלתי.

בירידה שיפוע עז. גלשתי לאטי, גם על הישבן. לאט. מודדת צעד ועוד צעד.
ולבסוף – הגעתי. הגעתי. הגעתי לפסגה!אני כל כך שמחה!!!    ללכת. וללכת. וללכת. ללכת. וללכת. וללכת. ללכת. וללכת. וללכת. ללכת. וללכת. וללכת.כמה טוב!

פברואר 21, 2018|

18 thoughts on “ללכת. ניו זילנד בכפות רגלי. פשוט ללכת.

  1. דודי פוקס 22 בפברואר 2018 | 14:09 | הגב

    היי יפה, שמח להיות אחד מחבורה שסייעה לך לחזור לכשירות ולהנות מכל צעד ושעל ומכל טראק שאת כל כך אוהבת לבצע

  2. שושי חבקין 23 בפברואר 2018 | 12:58 | הגב

    תמשיכי ללכת וליהנות

  3. אריק 23 בפברואר 2018 | 13:13 | הגב

    ליפה שלום
    מרגש מאד ומעלה זיכרונות.
    מלאי את כדך ביוםי הטבע והאנשים הנפלאים בניוזילנד ואוסטרליה

  4. צילה רוזן 23 בפברואר 2018 | 17:23 | הגב

    איזה כיף. מזכיר ימים נעימים מאד. והירוק הבלתי פוסק הזה!!! כמה מתגעגעת אליו. ואת, את בבקשה תשגיחו; בהליכות, בעליות, בירידות.
    צילה

  5. אריאלה פלד 23 בפברואר 2018 | 17:26 | הגב

    יפה יקרה, מי כמוני יודעת להעריך את כל היופי הזה. הירוק באלפי גווניו ובאלפי צורות העלים, השרכים, העצים שנוגעים בשמים, את חופי ים הטורקיז שגליו מלטפים את החוף הלוך ושוב……. את האויר הנפלא והשקט, את צוקי הסלעים והערוצים שביניהם…… המשיכי ללכת, אין כמו הליכה בטבע הזה לזיכוך הנשמה. וכשתרגישי שדי לך, עצרי. שאפי אל ראותיך כמה שיותר מהאויר הנפלא הזה וחיזרי אלינו בשלום.

  6. מוטי שלף כאן בישראל. 23 בפברואר 2018 | 17:45 | הגב

    יפה אני מקנא בך את כל חלומותי את מגשימה.אשרייך ,ללכת לצלם לראות את ניוזלנד דרך העיניים והרגלים מה עד אפשר לבקש.

  7. אריה רוזנברג 23 בפברואר 2018 | 18:24 | הגב

    יפה יקרה, מסכים עם כל מלה שלך שנושאה ״ הליכה״ אין דבר שידמה להליכה הגונה לנשימות האוויר פנימה אל הריאות למראות היפים הניבטים מכל פינה ובסופה של ההליכה השתרעות בתנוחה של שמיכה ארוכה כדי לתת מרגוע לכפות הרגליים הירכיים השוקיים שידעו עייפות מה… תהני יקירתי ושבת שלום.

  8. אסתרקה 23 בפברואר 2018 | 18:28 | הגב

    יפה יפה יפה יפה כמו ללכת ללכת ללכת – המרחבים נוצרו בשבילך ! ואת יוצרת כיוונים לאחרים – בקיצור : משדרת אאאאווושששרררר

  9. חוה נאמן 24 בפברואר 2018 | 00:38 | הגב

    מדהים ! תמשיכי לטייל ולהנות

  10. עדינה מלול 24 בפברואר 2018 | 06:40 | הגב

    איזה יופי לתת לנפש מרגוע וליופי הכחול ירוק לרפא את כל האברים ולשטוף את העיניים. כן את מתארת בפשטות וברהיטות את המאמץ עם כל באנשים הטובים שהם כאבני דרך. תמשיכי להנות ולכבוש פסגות. חיבוק גדול

  11. ניצה גולן 24 בפברואר 2018 | 08:05 | הגב

    תענוג אמיתיתמשיכי בדרכך הטובה רק ברכות ניצה

  12. גפני שליין 24 בפברואר 2018 | 09:17 | הגב

    את הולכת והולכת אל עומקי נשמתך לא נרתעת מעליות ומכשולים! עבורי את מעוררת הערצה ויש הרבה מה ללמוד ממך!

  13. אמציה ונורית 24 בפברואר 2018 | 10:41 | הגב

    יפה יקרה,

    תודה לך על השיתופים. אנחנו נמצאים כל כך רחוק ממך, אבל הולכים איתך באשר תלכי.
    מדיטציה בהליכה, אין כיף גדול מזה.
    תמשיכי יקרה ללכת, ליהנות ולשתף אותנו
    מחכים לך

  14. אפרת 24 בפברואר 2018 | 13:29 | הגב

    מרגש מאד, ועושה חשק לארוז מזוודה ולצאת לטייל!
    תמשיכי להנות ולשלוח תמונות
    אפרת

  15. אורי אפרסמון 24 בפברואר 2018 | 19:30 | הגב

    היי יפצ'וק,
    כף לקרוא כמה את נהנית וכמה את יודעת להוציא את המיץ מכל מצב.
    אם מדברים על ירוק, אז עכשיו הארץ שלנו חוגגת את הירוק. כל הגבעות, ההרים והשדות מלאים ירוק (רק שישאר קצת). פריחה עצומה בשלל צבעים וטבע מהממם. היום טיילנו בהר גמל (ליד כרמיאל) מזג אויר טוב, חברים מעניינים לטיול וטבע,טבע, טבע ועוד טבע.
    אבל אין כמו ארץ הים החדשה =ניוזילנד. יש לי עוד שי מקומות בעולם לטייל לפני שאגיע לפינת החמד הזאת. אבל בעזה (בערת השם) אגיע גם לשם.
    בנתיים שלחי רשמים ואספי שמות, אני אקח לך את הכתובות ואינשאללה אלך בדרכייך.
    שמרי על הרגלים.
    אורי

  16. אורי אפרסמון 24 בפברואר 2018 | 19:31 | הגב

    היי יפה,
    כף לקרוא כמה את נהנית וכמה את יודעת להוציא את המיץ מכל מצב.
    אם מדברים על ירוק, אז עכשיו הארץ שלנו חוגגת את הירוק. כל הגבעות, ההרים והשדות מלאים ירוק (רק שישאר קצת). פריחה עצומה בשלל צבעים וטבע מהממם. היום טיילנו בהר גמל (ליד כרמיאל) מזג אויר טוב, חברים מעניינים לטיול וטבע,טבע, טבע ועוד טבע.
    אבל אין כמו ארץ הים החדשה =ניוזילנד. יש לי עוד שי מקומות בעולם לטייל לפני שאגיע לפינת החמד הזאת. אבל בעזה (בערת השם) אגיע גם לשם.
    בנתיים שלחי רשמים ואספי שמות, אני אקח לך את הכתובות ואינשאללה אלך בדרכייך.
    שמרי על הרגלים.
    אורי

  17. מיכל וולמן 25 בפברואר 2018 | 13:57 | הגב

    שלום יםה,
    כל כך מרגש ומזכיר נשכחות.
    את אשה מיוחדת מאד.

    תמשיכי לחלוק את חויותיך.

  18. זהבה כחלון 10 במרץ 2018 | 21:28 | הגב

    כיף צרוף לקרוא ולראות את התמונות…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *