זו הייתה הצגה נהדרת, וגם אני הייתי שם: מאות צופים ועשרות ציידים התכנסו צפונה לעיר   ULGI שבמערב מונגוליה על פני מישור גדול מוקף הרים מושלגים למפגש מרהיב: הציידים הדגימו ציד ואילוף בעזרת העופות הגדולים – העיט הזהוב (עיט הסלעים).

בקור העז של יום סתווי, על המישור הגדול הם שעטו: הציידים. דוהרים על סוסים אבירים, נושאים על זרוע איתנה ומקומרת, מכוסה במעטה עבה של עור, עוף גדול. המראה היה עוצר נשימה, ולי הייתה תחושה של חזרה אל הימים הרחוקים שכבר חלפו מן העולם. ימים בהם הציידים הביאו אוכל הביתה, בשר  שצדו בשבילם עופות גדולים מאולפים. וגם פרוות לפרנסת המשפחה.

 במזרח מונגוליה זוהי מסורת עתיקת יומין, מאב לבן. האוכלוסייה המקומית, רובה נוודים קזאחיים נעה עד היום במישורים הריקים. הם גרים ביורטות של עור, מגדלים יאקים, כבשים, סוסים וגם גמלים. סביבת החיים קרה ועוינת, המרחבים פתוחים ועצומים והציד קשה. העיטים עזרו לפרנסה בפרוות ובבשר, והגברים, הם היו, ועודם, מומחים לאילוף ולציד. הם צדים ארנבות, שועלים, איילים קטנים ואף זאבים.

 

הגבר הצייד, דוהר על סוס וממהר להגיע אל הקרבן. אם יאחר – לא ייוותר דבר: העיט ירסק וגם יטרוף ומן הפרווה הנהדרת לא יוותר דבר. לכן הצייד שומר נתח בשר בכיסו, ומעניק אותו  כפרס לעיט שדרס את פגר הארנבת הקשור בחבל, חלק מן ההצגה לתיירים.

ויש גם  הופעות לראווה: מרוץ גמלים כפולי דבשת. הגמלים הם מסוג הגמל הבקטרי שהיה נפוץ במערב סין ומונגוליה והיום בסכנת הכחדה. הם נהוגים בעלמים קזאחיים צעירים, רצים על המישור. הדבשת הכפולה רכה ומיטלטלת, ותנועתם רכה, גמישה.   

עוד סוג של עונג, אכזרי מאד,  הוא הבוזקאשי: משחק נפוץ באסיה. שני רוכבים מושכים בכל כוחם (הרב) ונלחמים על פגר עז, או כבש. החזק יותר זוכה בכבוד ומחיאות כפיים. גם בכסף. , בימים עברו, הוא זכה בגם אשה אשר חשק נפשו. ושעשוע לקינוח – הכי את בעלך: זוגות זוגות  הם דוהרים מול הקהל המריע, והאשה מכה ומצליפה בכל כוחה בשוט בבעלה שמנסה להתחמק לקול צהלת הקהל.

 קפאתי ברוח הקרה, שתיתי  תה מלוח עם חמאה מחלב יאק. צפיתי משתאה במראות שבאו מעולם אחר, רחוק, שונה.

ילד אחד, צעיר, לא התרגש ממזג האויר. הוא מתאמן, עם עוף קטן יותר וקל יותר. וכשיהיה גדול – גם
הוא כמו אבא יאמן עיטים גדולים לצייד….

 
איפה ומתי:  פסטיבל העיט הזהוב מתקיים מדי שנה בראשית הסתיו במערב מונגוליה. זו ראשית עונת הציד, כי באביב, ראשית עונת ההמלטות, במצוותו של ג'ינג'ינס חאן אסור הציד. בקיץ לא כדאי לצוד כי הפרוות מדולדלות. הציידים הפזורים על המישורים הגדולים מתכנסים עם בני ביתם, עוטים עור ופרווה, להתחרות, ולחדש מסורת נעלמת.

 

תודה ליותם יעקבסון , מטייל, יודע ואוהב, ומלמד את מונגוליה, ועוד, שהאיר את עיני.


ינואר 11, 2015|