כאילו לא היתה כאן מלחמה….
rhone_alps14a
במכונית, בכביש צר ויפה צללתי אל אגן נהר הסיין: נפתולי נהר רחבים, גדות שטוחות וחקלאות כל כך יפה לנו יש מולדת עם כל כך הרבה קשיים ובלי מים. וכאן יש שפע, אדמה ומים ועצים, שמיים רחבים ואופקים בלי סוף. הרבה עצי פירות, ושזיפים בדוכנים לצד הדרך.
כך חולפים הרגעים, כל רגע שקט ויפעה ויחד יום של שקט ושלווה..

atar_02_resize
דשא. שקט. ערב. השמש לא צורבת, היא טובה ומחממת. שנרדמתי אפופת שלווה – החל לרדת גשם.
טעמים רבים לנורמנדי, כפרים יפים, גבינות, טרין  ומונט סן מישל בערב ובלילה. לפתע -בעיירה קטנה l'Ain de Nantua ולא מוכרת בהרים  – פצצת זיכרון – אנדרטה:
מבוגרים ועשרות ילדים. שמות יהודיים, נאציזם, לא נשכח. חרוט באבן, בעברית וצרפתית.

אנדרטה ליהודים שואה צרפת
אנדטה ליהודים שואה צרפת

הרבה שמות ללא סיפור. תזכורת.  מה קרה, מה היה כאן, בשם האלוהים?

atar_05 atar_09_resize
atar_10_resize atar_07_resize
atar_06_resize atar_13_resize

מיד חשבתי על אבי. גם הוא, שריד למשפחתו, שבע נדודים תלאות ומרורים חצה הרים וגבול בדרך אל הארץ. עם חבורה של ילדים, החביאו מטבעות זהב בתוך הלחמניות, חצו קוים בלילה, איזה פחד. אבי, זכרונו לברכה. על המלחמה, הוא אהב לספר אך רק על ההצלחות. לעולם לא על הסבל והכאב. איך הצליח, להסתדר, להערים, להציל את החיים. בזכותו אני כאן. בזכותו. למרות הכל.

המלחמה חודרת אל השקט, ואני עומדת, שקטה, ולא יודעת את נפשי,  שמות, שמות, שמות של יהודים טבועים באבן.

atar_11_resize

הצרפתים זוכרים. וכך – על גבול ה-Vale du Rhone + Alpes du France,  נהר גדול , שאיני יודעת את שמו, וזה גם לא חשוב, הרבה מים, תכלכלים לבנבנים – כדרך הנהרות המובילים מי השלג שהפשירו..ועיירה. l'Ain de Nantua

המשכתי. ועצרתי. קניתי אשכול ענבים, לאכול על המים, יש בולנז'רי ופטיסרי ובושרי (קצביה) וסנדלר וחייט ואופטיקאי ורופא שיניים. ורופא כללי ומספרה – הכל ביישוב הקטן, עטור פרחים, עם בית קפה וככר קטנה ו-Mairie (הרשות המקומית). חיים שלמים שלווים.
atar_16_resize
שקט. המלחמה היתה מזמן. כאילו לא היתה כאן מלחמה אף פעם.

ינואר 11, 2015|