קווינסאון על המים, האגם. ניו זילנד.  האי הדרומי.
ערב. אפלולית זוחלת וצלילי פסנתר.

PianoMan_qweenstown_14_resize
פסנתר, ניו זילנד, קווינסטאון על המים

זה קיטש בנאלי לכאורה, אבל –  המיתרים פרטו היישר אל תוך הנפש, והדהדו בתוך לבי שלי
בחור צעיר ישב שם וניגן.  רבים הקשיבו.  הכל היה תמים, ומרגש מאד.

PianoMan_qweenstown_02_resize

המנגינות היו פשוטות מאד.

כך כתב על עצמו  (שמו MATIAS, ואת העגלה עליה נגרר הפסנתר בנה לו חבר) בתוך מסגרת עץ על המדרכה:
"אני מנגן רק את מה שאני מחבר בעצמי. איני יודע מוסיקה אחרת אז אנא אל תבקשו…"
לא ביקשתי כלום – רק שיימשך הרגע.
נשארתי שם. צילמתי, והקשבתי. האנשים הלכו, ובאו אחרים.

PianoMan_qweenstown_05_resize

PianoMan_qweenstown_07_resize

הוא –  ישב שם, וניגן. המנגינות פשוטות, לא מורכבות, ולא מתוחכמות. פשוטות מאד. יפות מאד. 
היה  זה הצרוף הלא צפוי, הלא מוסבר, של שעת ערביים, המרחק מכל מה שמוכר לי, ואהוב ומייסר אותי.
ביתי. ארצי.
הייתי בין זרים, היופי הסתער עלי מכל הכיוונים: אגם וואיקטו, השמיים, קו האופק השחור,
וילד, איש צעיר יושב ומנגן ומחייך לי פה ושם חיוך שמח.

PianoMan_qweenstown_01_resize

PianoMan_qweenstown_06_resize

היה זה רגע חסד: אחד מן הרגעים שמדגישים את העובדה שהעולם יפה, וטוב לחיות. פשוט לחיות .

PianoMan_qweenstown_04_resize

 



 

אתר האינטרנט של מתיאס – כאן     דף הפייסבוק שלו – כאן

מרץ 11, 2015|

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *