siena_05בסיינה  אין גורדי שחקים ואלומיניום. רק ברזל ואבן,  הד לזמן עבר  פועם במרצפות,  הד  עולה אל הקירות,  אל פיתוחי האבן.
זמן עבר הוא זמן הווה בסיינה.siena_08

סיינה עיר גדולה, סואנת, עיר  שהחיים בה  לא פסקו אף פעם:

 עונג לשוטט ברחובותיה היפים.  לראות. לטעום. לשתות. לשבת.  לשוחח.  siena_07

 לחוות את הזמנים שלא ישובו – זמנים של עיר שבה הולכים ברגל, נפגשים עם אנשים, עם חברים, יושבים על כוס קפה וסתם הזמן עובר. בלי שום דבר חשוב לרוץ אליו.
בסיינה טוב לשבת. כאן בסיינה לא צריך לרוץ לשום מקום.
כאן נזכרתי במשפט – האלוהים הוא בפרטים הקטנים.   הנה כמה מהם: בכל אשר תפנה העין הם ישנם, יפים, מיוחדים לעיר הזו.
האלוהים…  או בן האלוהים, זה לא חשוב: הרבה קדושה נוצרית בעיר, בכל פינה.
הרבה קדושה – והחיים, חשבתי שם בתוך בלבי על הנשים האלה, שאף פעם לא ילדו, שהתחתנו עם בן האלהים, נשים שגורלן נקבע עם נדר הפרישות.

 והנה עוד מעט מן המראות:

siena_03

siena_04

ינואר 11, 2015|