אני אוהבת להיות בסינגפור. למרות מה שרוחש בה מאחורי המסכה הנוצצת.
סינגפור שופעת מקדשים, גנים ושפע טעמים חדים של אסיה ואירופה. וכמובן אמריקה, איך לא?
עונג לטייל בה: לשוטט בגנים הבוטניים המרהיבים, לרחף ברכבל אל האי היפהפה סנטוזה, ובעיקר- לצלול לשיטוט חסר כיוון ברחוב המרכזי שלה -ORCHARD STREET – מרכז השפע.
בעיני – סינגפור היא התגשמות החלום האורבני: מסודרת, מצוחצחת, עשירה מאד – ובעיקר יפה.
שיטוט איטי ברחובותיה מפגיש אותי עם הרב תרבותיות שהיא שם המשחק בסינגפור: היא מספקת, לדוגמה, אפשרות לטעום מכל הטוב של המזרח. יש בה הד לטעמים מן המטבח המלזי, הסיני, ההודי, האינדונזי ועוד. שפע של פירות טרופיים, מאכלי ים ותבשילים ערבים לחך מרחבי אסיה. וכשעייפתי מטעמי המזרח – מצפה לי תמיד המוכר והידוע – אוכל מערבי מכל סוג מין וצבע.
סינגפור יפה ומרתקת……   אבל!!!!!
כשלא בודקים מתחת לשטיח – סינגפור היא ההתגשמות כל החלומות – בעיקר כל אלה שהכסף קונה: עיר שהיא מדינה, שהיא אי, שכולו גן פורח. גן ובתוכו גורדי שחקים ורחובות יפים וסואנים, קהל לבוש היטב ומכוניות נוצצות. במבחן התוצאה סינגפור עוברת כל מבחן בהצטיינות: סדר, ניקיון, שפע.

אך המחיר?

מתחת לשטיח מסתתר דיכוי, שיטת ממשל שמכוונת ומתעלת אנשים למה שטוב להם – לפי דעת השלטון. והשלטון יודע מה טוב לאנשים. והוא תמיד צודק:
שליטה המיתולוגי של סינגפור, האיש שהפך אותה מאי עני לסמל השגשוג, הוכיח שהפחדה היא דרך מועילה לקיים חברה מתוקנת.
בהתאמה – המלשינות פושה כמו צרעת בחיים התושבים. היא חלק לא נפרד מן החיים באי.
לסינגפורים אין חופש לירוק ברחוב. העונש אכזרי, עד 1000 דולר סינגפורי. אז לא יורקים. אין חופש לעשן ברחוב. העונש הכבד מונע סירחון ובדלי סיגריות…
ואם כל זה עדיין לא מרתיע – מצליפים בישבן חשוף, ובפומבי: הסינגפורים מצאו שעונש זה מרתיע ועוזר לקיומה של חברה מתוקנת ומסודרת.
העונש על סחר בסמים הוא מוות בירייה. אין סליחה ואין פשרה!
יש בסינגפור אופוזיציה למשטר, אך להיות חבר במפלגה אשר מתנגדת לשלטון זה מסוכן מאד: סביר שתעלם, שרכושך יוחרם, שתנודה מן החברה…
לסינגפורים אין חופש ללמוד באוניברסיטה מקצוע כרצונם. הם מכוונים לטובתה של המדינה. זוהי רק דוגמית להגבלות על חופש האזרח.

סינגפור מעמידה למבחן ערכים ואמונות שהולכים אתי כל חיי: האם החופש הוא חזות הכל? האם הדמוקרטיה היא ורק היא השיטה הנכונה לקיום החברה שלנו? הדיקטטורה, זו ה"נאורה" – אולי בכל זאת יש בה משהו?

בשבילי טיול בסינגפור הוא כמו חלום. היא כל הטוב של העולם המודרני המוכר- בלב העולם השלישי , שבו לעתים קרובות החום והלחות חוברים לעוני ולהזנחה וללכלוך, לזוהמה ולניוון.

טוב לבקר בה – אך טוב יותר לצאת משם, לחזור לעמק המוכר שלנו…. מקום שבו אני נחשבת, שוות זכויות, למרות הכל.

למה סינגפור? לסינגפור קל להזדמן – היא תחנה מקובלת בדרכן של טיסות רבות מן הארץ ומאירופה אל המזרח הרחוק.

איפה סינגפור: סינגפור היא אי גדול בדרום מזרח אסיה, בין מלזיה ואינדונזיה. גדלו כ-680 קמ"ר בלבד, קצת פחות משטח הגליל התחתון (760 קמ"ר) וחיים בו כמעט חמישה מיליון תושבים. האי שוכן כמאה קילומטרים צפונית לקו המשווה, לכן הטמפרטורות גבוהות כל השנה, חם מאד ולח. הסינגפורים עמלים ללא הרף על הרחבת ארצם, באמצעות ייבוש ימים ויבוא אדמה מהמדינות השכנות.

מי חי שם? כשלושה רבעים מן הסינגפורים הם ממוצא סיני. האוכלוסייה בסינגפור מורכבת גם ממיעוט מלאי, מיעוט הודי וכן תושבים רבים שמוצאם מעורב: הודי-סיני, אירופאי-הודי, אירופאי-סיני וכדומה. בסינגפור עובדים זרים רבים מכל רחבי העולם בתחומים רבים.

ינואר 11, 2015|