פאריס של הצרפתים ופאריס של הזרים:  פאריס המתה ופריס החיה
אני הולכת בפאריס בלילה. העיר כמעט ריקה.. זהחודש אוגוסט, רק תיירים ברחובות ביום, ובלילה חשכה ודומיה. .
SITE_05
העיר סגורה. כמו מתה. רחובות ארוכים דוממים, אין אור בחלונות. Vacance- קוראים לזה: חופשה שנתית.
אני הולכת ברחובות שננטשו: מסן ג'רמן וסן מישל על פורט ד'איוורי, שעה וקצת יותר של הליכה קלה ונעימה. בשקט, אין אדם. הצרפתים אינם, רק פה ושם חנות פתוחה ושוק קטן פעיל בין הרחובות השוממים.
חיים שוקקים יש, לעומת זאת, בשכונות המיעוטים: שכונות העניים, המהגרים הומות אדם ורוחשות חיים.
הגעתי לדרום, לצ'ינה טאון: תוסס, רועש, אורות דולקים לרוב, והמונים ברחובות. זו לא פאריז  של אוגוסט, זו אפריקה, פקין ויאטנם ותאילנד בו זמנית.
SITE_03

הרחובות הומים והאורות בכל דירות הרובע מודלקים. למחרת – בגאר-דו-נורד שמעתי ערבית לרוב, וקצת צפונה – אפריקה: שוק גדול תוסס, פרוע, צעקות ומוסיקה ושלל ריחות.

תלבושות צבעוניות, ססגוניות , טורבאנים ושמלות גדולות ורחבות על נשים שחורות עם עור נוצץ בריא, שיער קלוע למליונים של צמות דקיקות ארוכות, אסופות, לעתים צבועות בבלונד או צבע מוקה, תמיד עם ילד שנים או שלושה ושני סלים וצרפתית שוטפת בפיהן.

קולניות, עליזות, הנשים כאן הן בעלות בית בכל מובן.פאריס היא העיר שלהן.

SITE_04

בשבילי זו חוויה לא מוכרת: אני סובבת בלי להתכוון ברחובות של עיר אפריקאית, או ערבית, ואולי זו סנגל או טוגו או ערבוב של כל המושבות בהן הצרפתים משלו בימי הקולוניאליזם?
התנועה רוחשת ורועשת וגועשת עוד ועוד, זרמים של הולכי הרגל גולשים אל הכביש, פקקי התנועה מתנהלים בעצלתיים וצפירות, צפירות הצופרים, ואיש לא מתרגש… העולם השלישי. בלב אירופה. בלב השוק המשותף. אני מרגישה את דופק החיים. זקנים וילדים ותינוקות.
שמח, קולני, תוסס.  ממש ממש כאילו הגענו לאפריקה.

SITE_02

לא ברור של מי העיר הזאת. האם האפריקאים, האסייתיים  הם אכן מיעוט הם או כבר רוב: הסינים ובני אפריקה, ארצות ערב ודרום אמריקה. כולם כבעלי הבית.  הזרים טובעים חותם ברור על פרצופה של פאריס.
פריס היא לא עוד עיר צרפתית מגונדרת. פאריס של החלומות שלי היא לא עוד עיר אירופאית: זו עיר ענקית, בינלאומית.

SITE_06

מקום של כל אחד. ובלבי אני שואלת את עצמי למי בעצם זכות על העיר הזו. למי שהיא שלו? או למי שחי בה, ועובד בה, ומוליד בה ילדים ומקים משפחה וחי ואוהב ומת ומקים דור חדש?

לא, לא ראיתי תינוקות צרפתיים, מזמן לא ראיתי.

SITE_01

ינואר 11, 2015|