מסע אישי 
האש נגעה בנשמתי.
שרדתי אותה.
אני הולכת בדרכים.
הכאב שלי ארוז בתרמילי.
עטוף
היטב,
הרבה
שכבות עוטפות אותו|
שלא יגע באושר המונח בחבילה שמתחתיו.

 אני נושאת אותם אתי, את הכאב ואת האושר.

הולכת במסע של החיים עם המשא שלי.
הולכת וחוזרת,
יוצאת ובאה,
פותחת שער וסוגרת דלת,
עוברת בין ההיכלים,
הארמונות,
הרים,
בקעות,
עולה, יורדת.
חווה את העולם בכל חושי.
כואבת
ומאושרת.
יודעת אין מוצא: שניהם שם בשבילי תמיד:
האושר ואתו הכאב.
שניהם תמיד אתי.

DSCN0949

 


ג'ינס ושתי  חולצות טריקו , אני נוסעת.

ג'ינס ושתי חולצות טריקו, אני נוסעת.
לא יודעת
עד מתי
ומה יהיה
ואיפה ומתי.

נוסעת
אל החופש.
נוסעת למקום רחוק.
נוטשת את הוודאות.
קלה.

IMG_6132


 אני בחרתי במסע

זה רק חלום, אני יודעת.
המסעות, הרכבות, המטוסים,
והחיים
מעבר לגבולות המציאות.
בלי שום דבר קובע גורלות.

 אני יודעת, המסע הוא רק חלום, חלום, אך לי הוא השגרה.

בחרתי בחלום.
איני רוצה לחיות במציאות.
היא מסובכת לי, קשה, כואבת,
מרגיזה, הולמת בי, מכה עד כלות כוחי.

בחרתי בחלום.
בחרתי להיות שרויה ביופי,
ללקט פנינים, מראות ומפגשים…

הכל
עשיר בטעמים
וחיש חולף ומפנה מקום
לבא.


זה רק חלום.
אז מה?
אני
אני בחרתי בחלום.

 tramp


אני
יודעת, אלה מותרות

אני יודעת,
אלה מותרות.
הכל שלי:
הזמן שלי,
הכסף שהקצבתי למסע, שלי .
העונג לשוטט, שלי.
חופשית.
ומתענגת.
מתבוננת.
מלקטת
פיתויים
מראות
חמדה וחן
ויופי.
והלאה.
עוד ועוד.
הכל שלי:
הזמן,
העונג,
זו העיר רבת הנפלאות, הכפר, הטבע,
העולם גדול.

שלי. 

yafa_nz2009_0285


לבד בדרך

חיים של אנשים זרים
חולפים מולי
ולא נוגעים בי.
עיגולי חיים נושקים למסעי
בריח
קול
וצבע וצורה
נעים, בשלהם, חולפים מולי כאילו לא הייתי.

 

 


בסין

בסין
בתוך בועה
שקופה
נוגעת לא נוגעת
בריחות
בכאבים
ביופי
בזוועה
במציאות של האיכר
ההלך
היחפן
סוחר הבהמות
סוחר נשים
זונה
קבצן
עשיר מופלג

וילדות נוגעות בי, בזרה,
קולטות ניחוח מרחקים,
תוהות,
מי האישה הזו שמתבוננת בשתיקה בכל?

ופקיד הקבלה: הוא מחייך אלי בבוקר,
מצפה לתשר.
מחייך,
מודה וקד.

אהבה קנויה של רגע…


בדרכים  אני צוענייה עם ורד.

בדרכים אני צוענייה עם ורד,
כך אני אוהבת את עצמי,


בלי השוואות.
חיה את עצמי בכל דקה
בלי מחשבות  על מה שאין, ולא יהיה לי
לעולם.

אין עולם שמנתב אותי במסלולים קבועים
מראש,
כמו טיל מונחה למטרה,
להתרסקות.

בדרכים  אני צוענייה עם ורד,
אשת העולם,
אחת ויחידה.
בדרכים אני פרפר חופשי
טועמת וחווה, אוספת אל חיקי רק טוב.

חדשות לבקרים מתחלפים לי המראות.
מרחבים סביבי,
ואיני שוקעת
האוויר נקי מחיבוטים ודאגות לטווח ארוך ומה יהיה

הכל כאן לרצוני.

בדרכים הנוף אינו קבוע,
ואיני יושבת ארוכות.
אני הולכת בדרכים,
קלה, נושמת, לא כבולה, לא מחויבת
הולכת בדרכים, גופי גמיש וקל

בתנועה אני בוטחת וצולחת עוד ועוד מרחב וזמן
ומתאהבת שוב ביופי שחולף עובר לו מול פני בלי שוב.

הטבע והעיר יפים לי.
לא יודעת תחרות רכושנות ותובענות.

אין לי ציפיות,
רק תחושת ריחוף בלי התחברות לשום משקולת שמושכת את רגלי לתהומות.

 

 YAF_2802

ינואר 11, 2015|