rishikesh__5_resize

אפילו לא שאלתי מה שמה.
זה היה מפגש קצר מאד.
נפגשנו בהודו, ברישיקש, בתוך העיר, על השביל המקביל למי נהר הגאנגס הזורם בעוז.
ברישיקש,  בהודו, נהר הגנגס פורץ מתוך הרי ההימלאיה למישור.
זו עיר קדושה להינדואיזם ומרכז עלייה לרגל, וטבילה במי הגנגס.

היא  – מוכרת צלוחיות מנחה עם פרח נר ופרנסה צנועה למשפחתה.
אני, תיירת. רצה אל הטקס על המים, אל ה-ARTI על הגאנגה, הנהר.
פתאום ראיתי זוג עיניים.
rishikesh__1_resize

נעצרתי.
דיברנו קצת ובעיקר צחקנו.
מניחה שהיא מוכרת עולה עשרים רופי, ואני נתתי לה מאה רופי תמורת הצילומים, וחשבתי שאני נדיבה.
אני כועסת על עצמי, ומצטערת.הייתי צריכה לתת לה הרבה יותר. בשבילי זה לא  משמעותי. ובשבילה….
וגם – הייתי צריכה להשאר שם.
להיות אתה, ולהכיר קצת את המשפחה שלה, לדעת מה קורה לה ביומיום, ואיך מתנהלים חייה, ולעזור, כי את החורים בבגדים שלה, וכמה היא רזה – את ראיתי רק כשהסתכלתי בצילומים בערב, במלון המפואר שתיירים כמוני ישנים בו בהודו.

rishikesh__3
כשראיתי אותה, גם היא ראתה אותי. היא זיהתה מייד את המבט המתענין, ולא עזבה אותי. והצטלמה בחשק.
הסוחרים שבסביבה – מוכר הלימונדה, מוכרת החפצים הפולחניים, – כולם הסתכלו בנו, וצחקו, והיא חייכה אליהם ואלי ושמחה מאד להיות במרכז, וכולם כולם רצו לראות את התמונות בגב המצלמה שלי לפני שהלכתי משם – והתפעלו מיופיה.

עכשיו – כשחזרתי אל החיים שלי – אני חושבת לא מעט על הילדה הזו. אין לי דרך לאתר אותה. רק לחזור לשם, עם צילומים, ולחפש.
אני חזרתי לחיים שלי.
לטוב?
לרע?
והיא??? איני יודעת מה מצפה לה, לילדה רזה ברישיקש, ילדה שמוכרת מנחות קטנות לתיירים ויש בה, בעיניים, במבט המיוחד שלה, הרבה יותר מיופי.
יש בה אומץ ושמחת חיים וחן….

 

 

rishikesh__4_resize

אוקטובר 09, 2015|

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *