מכתב שני הדרכים – טרק קלי קלות

תודה לד"ר בזיל קאופמן מנתח ברכיים –  ולשרותי הבריאות הישראלים. בשבילי כלום לא מובן מאליו. פברואר 2018 טרק קצר בצפון הצפוני של ניו זילנד  – 5 ק"מ מצד לצד. ראשיתו ב WAITANGI    וסופו – במפלי HARURI – טרק כמו אלפים דומים –   בארץ החלומות שלי. המארחים שלי אמרו: נבוא לקחת מסוף מסלול שלא תצטרכי לחזור […]

השפיץ של העולם – בדרך לניו זילנד: הונג קונג, ביקור בזק והלם תרבותי

הונג קונג – החל מנמל התעופה – הכל הדור, נקי, עשיר מאד , נוצץ, ומשתקף. הכסף מדבר מכל פינה. זו עיר בלי  סנטימטר שאינו מושקע ומטופח ומתוכנן, ומהודר מאד. וגם – שקט. בלי צעקות. בלי יריקות. עידן חדש. שבעה מיליון סינים חיים את החלום שהתגשם להם על אלף ומאה קילומטרים רבועים. הכי צפוף. הכי יפה. שקט. […]

מכתב מחוץ לפרוטוקול – שלוש נשים צוחקות ביחד בין מינסק לוורשה

שלוש נשים צוחקות ביחד בין מינסק לוורשה: נחמה וחום נשי עוטפים אותי בתוך מסע אל צל המוות השואה והבריחה או – איך את נוסעת לבד? ם עמי את מדברת? מי עוזר לך? לקראת חצות אני עומדת אבודה מול לוח  הרכבות הענק בתחנת הרכב של מינסק.  הכל כתוב באותיות קירילות. אני יודעת לקרוא אותן. מוצאת את השורה […]

כיף בפולניה, אזכרה אישית שלי ללנה קיכלר, וזאקופנה על הדרך

בצילום – בחור נחמד קופץ לי מול המצלמה בקרקוב, בככר השוק הנפלאה. הגרמנים… הם לא הרסו אותה… רצו שתהיה להם עיר בירה מן המוכן לפולין הכבושה. אב נולד בפולין. בנה חיים למשפחתו בארץ ישראל אחרי המלחמה. חיי בנויים מרסיסים שמודבקים בדבק התשוקה לחיות . שנים רבות לא עסקתי כלל  ב"דור שני" –  וטוב שכך. עסקתי בחיים. […]

קרקוב: פיצה? אושוויץ? במה תבחרו? מכתב מעיר נהדרת.

אני יפה כפיר – דור שני לשואה, לפליטות. אם שכולה ליעל שנהרגה בפיגוע חבלני, ואלמנתו של עמירם סימון, בן שלוחות,  שמת מוקדם מדי זמן מדי אחרי נישואינו השניים. משתפת אתכם במסע שלי אל הורי שכבר אינם אתי לצערי. תודה לכל חברי על האזן הקשבת. סליחה שאני מציגה לכם את הכאב הזה בתוך חופשת הקיץ אני ישראלית, […]

איך גיליתי במקרה בדובנו באוקראינה את בית הכנסת– בבר של וודקה ועשן סיגריות.

פעם היו כאן יהודים…..  היום אולי רק אני – עומדת בדובנו מול בר של יין בירה ושולחנות מתכת וגברים לרוב – מקום שלא מומלץ  להכנס אליו. אני שואלת את עצמי…. אז מה בדיוק את מחפשת כאן? את הידוע והמוכר?   וכמובן נכנסת. כולם מסתכלים עלי מיד. היא – קמה ומושיטה לי יד. שמה אנה, והיא יפהפיה. […]

משם בקעו חיי. אמי. אמה. אני. בנותי . כולנו באנו מן העיר הזו. מינסק . מכתב מספר 3

למסע הזה הגעתי  חפה מכל ידע. לא למדתי, לא התכוננתי. לא חפרתי ברשומות. לא באתי לחפש עקבות, וודאי שלא רכוש. המטרה שלי ברורה. עקבות הורי. לנשום את האויר במולדת שלהם. להיות. ובעיקר – להרגיש. שתי צילומים ישנים בתרמילי, מצאתי עיר יפהפיה, תוססת לכאורה – ששכחה כמעט הכל. עיר שחיה את המאה העשרים ואחת – בדרכה, עם […]

מינסק -אני מבינה איך השמש זרחה והשוחט שחט

אני מגיעה למינסק בבלארוס והיא מדהימה ביופיה. מחר אחקור את הנושא היהודי – ובינתיים – המלון שלי מקסים. ירוק. יפה על רקע השמיים הכחולים עם עננים תמימים אשר ראו רואים וגם יראו הכל בדומיה. הם הינומה לפני האל אשר צופה בנו ממעל. אל שתקן. באתי למצוא חוטים של זכרון. אני – יגעה מן החמסינים, הזיעה, […]

להיות יהודיה בעולם נוצרי: פסחא בירושלים

 השבוע אני חווה את פסחא ואת פסח בירושלים. הכל סואן, הרבה מאד קדושה בעיר. פסח, ברכת הכהנים המרגשת . וחוויה אחת שמאירה הכל כמו זרקור.  (הצילומים – מן הטקסים אשר חוויתי  בטקסים של העדות השונות – השבוע בירושלים). אני מול שער יפו – היפה בכנסיות ירושלים: מתחם כנסיית המשיח. באכסניה הנעימה לנתי לא פעם בביקורי בירושלים. גם היום אני […]

תחיה ונצחון החיים על המוות – פסחא בירושלים – יום א של הדקלים 2017

פסח השבוע – ואני עליתי להר הזיתים עם העולם לרגל: פסחא הנוצרי בירושלים. הם באו מקצוות  תבל – מפולין ובלגיה, צרפת ארצות הברית, הפיליפינים הודו ואפריקה. וממצרים… זכר ליציאת מצרים? תמיד באביב, הפסחא הוא חג נותן תקווה לחוגגים, חג לכבוד נצחון החיים על המוות. נצחון החיים על המוות – מה נבקש יותר מזה? זה סודה של הנצרות. […]