חיים נוגעים בחיי. מפגש על הגשר – בזכות המצלמה.

בלונדון – שם  נפגשנו על הגשר. פיטר (שם בדוי – קיבלתי רשותו לכתוב עליו ולפרסם את הצילומים). הוא – הומלס. אנכי עם המצלמה.***  הוא מצחצח נעלים לפרנסתו. אני בדרכי ל- TATE MODERN – מוזיאון. תערוכות צילום. שוחחנו. בלילה הוא ישן בתוך קרטון גדול, ליד הפסל SEVEN AGES OF MEN, שמתייחס, כך האיש מסביר לי, להצגה "כטוב בעיניכם"  […]

לצלם עם משמעות, להביא טוב, לאהוב. האלמנות של הודו ואני

"לאלמנות צריך לארגן טיולים בנפרד. לא נעים להן בחברת הזוגות הנשואים – ולמה להקשות עליהן? וגם לזוגות לא נעים בחברת האלמנות… עדיף להן להיות בטיולים מאורגנים – בקבוצות של אלמנות כמוהן"… את המילים האלה בדיוק שמעתי בכפר תבור,  מפי אשה מן השורה. שכנה של חברה. אני שחוויתי נישואים , וגירושים, ופרק ב בנישואים שניים, ואלמנות,  […]

איסטנבול בכלא איילון: בלב הקושי יש הזדמנות.

תבואי לשוחח על נתינה?  כך שאל אותי א., קצין חינוך צעיר מכלא איילון ברמלה.ביקור בכלא איילון הוא הזדמנות שלא  אומרים לה לא. באתי. כמובן. בין החומות, מול הגדרות, לצליל השערים שנסגרים אחד אחד אחרי גבי כמו בסרטים – המחשבות שלי רצות לכל הכיוונים. אסור לשאול בכלא שאלות. מותר רק להרהר על החיים וסדר העולם ועל גורל ועל […]

אירלנד – אולי העולם צריך רק כוס חלב ועוגיות

השמיים מציירים ציור בתוך חלון.  בית, עם גינה, פשוט. יפה. כל כך יפה שלי נשבר הלב – זוהי אירלנד שלובשת חג בשמש. במסעדה הזו שתיתי תה. ילד בחולצה דקה למרות הקור ובסינר אפור הגיש לי תה, חלב ועוגיות. לפתע החיים נראו לי כה פשוטים,  יפים ,חבל, פשוט חבל לחיות אותם אותם בריב, בדאגות, בסיכסוכים ותחרות והישגים, הרי הכל […]

אשה אנגליה עם כאפייה שחור ולבן

"אני חברה בקבוצה של תושבי TOTNES   התומכים בפלסטינים…"  –  כך כתבה לי אדל (השם בדוי, האשה אמיתית), במכתב – לפני שאירחה אותי בנדיבות וחום לשני לילות בביתה. היא ענתה לפנייתי במסגרת חברותנו המשותפת ב SERVAS   ארגון עולמי שכל כולו שלום, אחוות אדם ומסעות. אנחנו מארחים מטיילים ומתארחים במסעותינו  – וגם אני לא פעם מארחת בביתי […]

גלויה אישית מאיסלנד עם 19 צילומים.

הטבע האיסלנדי חשוף: חשבתי שאני בתוך חלום. ארץ נקייה . יקום ללא זיהום, כמו שהיה כשאלוהים ברא את העולם. כמעט אין אנשים: רק קומץ תושבים חיים בקור. סבבנו את האי – וגם  חדרנו אל  שמורות הטבע הגדולות בפנים: רמות קרות, ומרחבים, מסלע ומים קרח ושמיים. מסע אשר נוגע בחוג הקוטב הצפוני (כמעט) : קו הרוחב 65 מעלות צפון. […]

אני סובבת בברלין לבד מול הגרפיטי והקעקעועים.

אני סובבת בברלין לבד: מה שמרשים אותי  הוא אי הסדר שכופים הצעירים על המראות בעיר:  הגרפיטי והקעקועים. מה שהיה טאבו בנעורי – היום הוא אמנות בזכות עצמה. בראשי המחשבות רצות: איך העולם משתנה! הציורים על הקירות החשופים, והקעקועים על כל חלקת בשר: גרמניה. מעוז הסדר. השיטתיות – לובשת צורה של קרקס. קרקס של צעירים באופן […]

ברלין – מבט אישי אל עיר פלאות נוצצת.

ברלין משכה אותי בקסם: בבית – ריפרפתי בין סרטים ואתרים: הכל הבטיח רגש, צבע, אמנות, צילום, אופנה, חיים קלים, טובים… הכל תוסס ונע, זורם. המציאות בעיר הזאת עולה על כל ההבטחות. אכן – אני רואה כאן שלל צבעים, אורות. צילום ואמנות, אופנה, חיים קלים, טובים. חיים שקטים בלי מלחמות. העיר יפה ומצטלמת נהדר. ברלין – לקחתי […]

ניו זילנד ואיסטנבול נפגשות – שני מבטים אל סיפור אחד עצוב ועוד מפגשים אנושיים

תם מסע בארץ האיים – ניו זילנד – אני בחנית ביניים ארוכה – שבוע באיסטנבול בדרך הביתה! בוולינגטון,בירת ניו זילנד –  ראיתי תערוכה גדולה: מאה שנים לתום מלחמת העולם הראשונה.  השם גליפולי  – צורב, כואב, זכר למפלה ולטבח שספגו צבאות ניו זילנד ואוסטרליה ובריטניה בגליפולי, מידי התורכים..*** כך קראתי בתערוכה: לזכר המתים המהוללים.  הם הלכו עם שיר […]

הדרך האטלנטית הפראית – באירלנד

חזרתי ממסע אישי מאד אל הצפון הרחוק הקר והפרוע של האי הכי ירוק על פני כדור הארץ – אירלנד. נסעתי, והלכתי, ואהבתי, וצילמתי – וכשחזרתי אל שולחן העבודה שלי גיליתי – אין לי צילומים. הכל נמחק – בשל טעות אנוש. בכל זאת – לשתף אתכם ביופי – מצאתי את הסרט הקצר הזה: הדרך האטלנטית הפראית […]