איך אשה נוסעת לבדה: נשים צוחקות בין מינסק לוורשה

נשים צוחקות ביחד בין מינסק לוורשה: נחמה וחום נשי עוטפים אותי בתוך מסע אל צל המוות השואה והבריחה או – איך את נוסעת לבד? עם עמי את מדברת? מי עוזר לך? מינסק: לקראת חצות אני עומדת אבודה מול לוח  הרכבות הענק בתחנת הרכבת הכל כתוב באותיות קירילות. למדתי – ואני יודעת לקרוא אותן. אני מוצאת את השורה […]

לזכור ולשכוח, לבכות ולשמוח. קרקוב וזאקופנה שלי.

בתוך מסע השרשים שלי – בחור נחמד קופץ לי מול המצלמה בקרקוב, העיר הכי יפה. חיי בנויים מרסיסים שמודבקים בדבק התשוקה לחיות . שנים רבות לא עסקתי כלל  ב"דור שני" –  וטוב שכך. עסקתי בחיים. למדתי ועבדתי, ילדתי, גידלתי. אל חיי חברו בני משפחתי, התלמידים שלי, והמטיילים במסעותיי על פני כדור הארץ  . ביום השואה נשארתי […]

קרקוב: פיצה? אושוויץ? במה תבחרו? מכתב מעיר יפה ונהדרת.

מה הכי מתחשק לך? פיצה? אושוויץ או אולי מכרות המלח? כך  קורא לי שלט על לשכת התיירות בקרקוב.  קרקוב על הדרך – צומת במסע שלי: אני סובבת לי בעיר הנהדרת ומתעקשת לרוות מיופיה כי קרקוב עיר נפלאה: תרבות ומוסיקה, ארכיטקטורה נהדרת, חנויות יפות  ותיירים וגלידה, ופירוגי נהדר. קיץ ו המוסיקה בכל פינה, שופן וכלייזמרים,   וסיורים בעיר העתיקה […]

איך גיליתי בית הכנסת בעיר ההרגה – בבר של וודקה ועשן סיגריות.

דובנו – היום זו אוקראינה. כאן נולד אבי, יחזקאל. פעם היו כאן יהודים…..  היום כנראה רק אני יהודיה בעיר. בדובנו ברחוב בערב רעש פתאומי: מולי פונדק או בית מרזח של גויים, אני נזכרת בביטוי מן הימים ההם. שואלת את עצמי…. להיכנס? מהססת – ואז אומרת לעצמי – הרי רצית לבוא לכאן, לחוש את החיים…. אז […]

מינסק – העיר שהיא מקור חיי. חיי אמי ומשפחתה שלא נותר ממנה זכר.

מינסק היא העיר שבה נוצרו חיי. אמי. אמה. אני. בנותי ונכדותי ונכדי.  . חיי נטועים במינסק בבלארוס . למסע הזה הגעתי  חפה מכל ידע. לא למדתי, לא התכוננתי. לא חפרתי ברשומות. לא באתי לחפש עקבות, וודאי שלא רכוש. המטרה שלי ברורה. עקבות הורי. לנשום את האויר במולדת שלהם. להיות. ובעיקר – להרגיש. בתרמילי רק שני צילומים […]

מינסק -אני מבינה איך השמש זרחה והשוחט שחט

אני מגיעה למינסק בבלארוס והיא מדהימה ביופיה. מחר אחקור את הנושא היהודי – ובינתיים – המלון שלי מקסים. ירוק. יפה על רקע השמיים הכחולים עם עננים תמימים אשר ראו רואים וגם יראו הכל בדומיה. הם הינומה לפני האל אשר צופה בנו ממעל. אל שתקן. באתי למצוא חוטים של זכרון. אני – יגעה מן החמסינים, הזיעה, […]