אל השורשים שלי

/ / / / אל השורשים שלי

קפריסין – צילומים ממסע אישי אל מחנות המגורשים בקפריסין בעקבות אבי. יחזקאל זייגר.

קפריסין.  1948 – אבי היה שם קפריסין. שנת 2018. אני שנולדתי במדינת ישראל, כבר בת 68. חזרתי לקפריסין שבעים שנה אחרי. בת להורים מעפילים, פליטים – ובעיקר בכיתי, וצילמתי. ושמחתי וצחקתי בחברת חברי למסע – אחי ואחיותי  – סיפור חיים דומה מחבר את כולנו –  90 ישראלים. דור שני. חזרנו יחד אל הזכרונות – מקום […]

איך אשה נוסעת לבדה: נשים צוחקות בין מינסק לוורשה

נשים צוחקות ביחד בין מינסק לוורשה: נחמה וחום נשי עוטפים אותי בתוך מסע אל צל המוות השואה והבריחה או – איך את נוסעת לבד? עם עמי את מדברת? מי עוזר לך? מינסק: לקראת חצות אני עומדת אבודה מול לוח  הרכבות הענק בתחנת הרכבת הכל כתוב באותיות קירילות. א. יוליה למדתי – ואני יודעת לקרוא אותן. אני […]

לזכור ולשכוח, לבכות ולשמוח. קרקוב וזאקופנה שלי.

בתוך מסע השרשים שלי – בחור נחמד קופץ לי מול המצלמה בקרקוב, העיר הכי יפה. חיי בנויים מרסיסים שמודבקים בדבק התשוקה לחיות . שנים רבות לא עסקתי כלל  ב"דור שני" –  וטוב שכך. עסקתי בחיים. למדתי ועבדתי, ילדתי, גידלתי. אל חיי חברו בני משפחתי, התלמידים שלי, והמטיילים במסעותיי על פני כדור הארץ  . ביום השואה נשארתי […]

קרקוב: פיצה? אושוויץ? במה תבחרו? מכתב מעיר יפה ונהדרת.

זה מסע שלי אל הורי שכבר אינם אתי . ישראלית, נורמלית, דור שני .יצאתי לדרך לבדי. אני – אשה של מרחבים ויופי.  מסעות.  כתיבה.  שיתוף ואהבה – למשפחה. לחיים. לחברים. לכל מה שאיננו  מובן לי מאליו.   ולא היה נחלת חלקם של ההורים שלי.. סובבת כאן בקרקוב הנהדרת. מתעקשת לרוות מיופיה של העיר הזו, עיר נפלאה.  […]

איך גיליתי במקרה בדובנו באוקראינה את בית הכנסת– בבר של וודקה ועשן סיגריות.

פעם היו כאן יהודים…..  היום אולי רק אני – עומדת בדובנו מול בר של יין בירה ושולחנות מתכת וגברים לרוב – מקום שלא מומלץ  להכנס אליו. אני שואלת את עצמי…. אז מה בדיוק את מחפשת כאן? את הידוע והמוכר?   וכמובן נכנסת. כולם מסתכלים עלי מיד. היא – קמה ומושיטה לי יד. שמה אנה, והיא יפהפיה. […]

משם בקעו חיי. אמי. אמה. אני. בנותי . כולנו באנו מן העיר הזו. מינסק . מכתב מספר 3

למסע הזה הגעתי  חפה מכל ידע. לא למדתי, לא התכוננתי. לא חפרתי ברשומות. לא באתי לחפש עקבות, וודאי שלא רכוש. המטרה שלי ברורה. עקבות הורי. לנשום את האויר במולדת שלהם. להיות. ובעיקר – להרגיש. שתי צילומים ישנים בתרמילי, מצאתי עיר יפהפיה, תוססת לכאורה – ששכחה כמעט הכל. עיר שחיה את המאה העשרים ואחת – בדרכה, עם […]

מינסק -אני מבינה איך השמש זרחה והשוחט שחט

אני מגיעה למינסק בבלארוס והיא מדהימה ביופיה. מחר אחקור את הנושא היהודי – ובינתיים – המלון שלי מקסים. ירוק. יפה על רקע השמיים הכחולים עם עננים תמימים אשר ראו רואים וגם יראו הכל בדומיה. הם הינומה לפני האל אשר צופה בנו ממעל. אל שתקן. באתי למצוא חוטים של זכרון. אני – יגעה מן החמסינים, הזיעה, […]