נורווגיה אפורה ורטובה – ולי היא מאירה פנים. שמחה ברטיבות, בקור. יש לי החלטה פנימית לשמוח. הקור והאפור יוצרים יוצר לי חוויה נורווגית משלי.
מבט על פיורד כחול כהה, שמים אפלים ואור עמום, ומרחבים זכים של מים וירוק, הכל נקי כל כך,…

Norway 1

אולי זו אשליה, אולי זה מציאות. מקום כזה – עליו חלמתי. לא צורב בלהט, ואבק. אני הולכת על דשא רטוב בין בתי עץ ישנים, צבועים למשעי.
משקה חם על שולחן עץ ישן, מפת פשתן, ונר דולק באמצע הבוקר. תרבות הנרות מחממת את לבי. זכוכית כפולה שומרת על החום בתוך הבית ורק האור הדל חודר, בלי רוח רעש ואבק.
אני אוהבת מים, לישון באוהל עם טפטוף הגשם על היריעות. מים מכל הכיוונים מרגשים אותי. זרמים דקים מזרזפים מן הסלעים. זורמים שקופים צלולים בצד הדרך. שואגים במפלים בתוך הלילה הבהיר. באופן לא צפוי טוב לי במזג האויר הקר והרטוב. זו חויה שלא היכרתי.
הקור תמיד הפחיד אותי. לא נרדמת. פוחדת, בעיקר פוחדת מה יהיה.
כאן  חם ונעים באוהל, רך וטוב בשק השינה, בחדרים תמיד חמים, מוסק מתחת לרצפה, וטוב.
אויר צלול וחד חודר לגוף נותן תחושה של טוהר. אין אבק ואין קוצים .שקט מאד כאן בנורווגיה.Norway 2 

אני תוהה אם הנורווגים מתגעגעים למשהו אחר: למקום שבו החום עוטף, מפעפע לעור ומרכך את השרירים הקשים מן הצינה.
אולי הם כמהים לחום קבוע,  חום  שתמיד ישנו, חום  מבטיח – עד נובמבר לא יהיה כאן גשם.
אולי הנורווגים מתגעגעים לחלון פתוח ,ווילון מתנופף, לאור בוהק שמגרש את העצב…..
אולי הנורווגים מתגעגעים ללילה עם שמים כחולים כהים מאד, זרועים במליון כוכבים בלילה…. כי כאן  בכלל אין לילה. כאן השמים בהירים כל הלילה.

יוני 05, 2014|

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *