בשוק הפשפשים שקופה ומשתקפת

להיות שקופה – או משתקפת….
בצילום – לעתים אני אוהבת להיות שקופה.  לא להראות,  לתת לחיים להתנהל ללא המעורבות שלי. רק לקלוט מראות, ורגעים. צרופי צבעים, צורות וחמרים.
ורגשות.

 

שוק הפשפשים יפו
הוא לא רואה אותי. אני רואה אותו. אני לוכדת הרגע ששיך לשנינו – והוא אינו יודע.
שוק הפשפשים יפו
היא לא רואה אותי.אני רואה אותה. יש קו סמוי נסתר שמחבר אותנו. במציאות אחת שלא הכל נראה בה. הרבה נסתר.
שוק הפשפשים יפו
הכל כפול, מוכפל בתוך פיסת זכוכית. היכן המציאות? בהשתקפות? ברחוב שמשנה פניו כל רגע? או בצילום אשר מקפיא את הזמנים, האנשים, אליו חוזרת. לצילום. לזכרון.

 

 

כל הזכויות שמורות – יפה כפיר סימון

קובי משיח

גלילה לראש העמוד