גלויה מן הצפון: איסלנד בעיניים שלי – עם 19 צילומים.

המסע שלי נוגע בצפון הכי רחוק"  איסלנד משיקה לחוג הקוטב הצפוני-  החוג הארקטי.  קו הרוחב 65 מעלות.
הטבע האיסלנדי חשוף: אני בתוך חלום.  יקום ללא זיהום, כמו – כשאלוהים ברא את העולם. מים אדמה שמים. מעט אדם: קומץ תושבים חי בקור של איסלנד.


סבבנו את האי – וגם  חדרנו אל  שמורות הטבע הגדולות בעומק : רמות קרות, ומרחבים, מסלע ומים.  קרח ושמיים.

האור מפתיע. עז.  כשלא אפור – האור זוהר, מאיר את העולם  חזק.  בערב הפסגות צבועות אדום…..

לפני בואי – הייתה לי אשליה שכאן חיים אחרת…. טוב יותר.  שיחות קצרות עם האיסלנדים מלמדות שזה חלום. המציאות לא מסבירה פנים תמיד ויש צרות בגן העדן….

איסלנד

הנוף  מולי כחול וחום -צבעי בריאה. מים ושמיים. אדמה ועננים.


   אני אוהבת את האור של איסלנד: אור נקי ומיוחד, כזה שמשתקף בכל.


אל הטבע האיסלנדי התחברתי במהירות – כמו לחזור הביתה למקורות: הקור חודר ומטהר את נתיבי הנשימה. מרגיע ומשכיח את היובש האבק והחמסינים.

גם המים נקיים מאד, זכים. קרים, רעננים . אני שותה מן הנחלים. כמו פעם. כשהיינו ילדים.

באיסלנד המפלים גדולים, גבוהים: עוד מפל ועוד מפל ועוד מפל ועוד.

הלכנו. גם טיפסנו בשבילי הרים, נסענו בדרכי עפר צרות וארוכות בתוך האי ולחופיו, צלחנו  נהרות. פשוטו כמשמעו – המים מגיעים גבוה, עד אמצע הגלגל וגם יותר.

רוויתי אור כחול ירוק – כחול אפור רגוע או סוער ומאיים.

באיסלנד המסלע שחור – בזלת. חול שחור נוצץ מול ים כחול, סלעי בזלת חשופים,  טחבים רכים שמכסים הכל כמו כסת מפנקת, . שמיכה רכה שמעגלת את קווי הנוף החד.

כאן – המציאות אשר השארתי מאחור, בבית, נדחקת לפינה. הטבע מחבק אותי. מרעיף שלווה. אני שוקעת בו. צועדת בהרים. כמו עז שמדלגת על בזלת אפלה, אני זריזה, קלה….

בדרך ל-Askja  פגשנו אב וילד בן 14…. מסע אישי של שניים – לבדם בתוך הטבע החשוף, הקר… vo לנים בחוץ באהל. אוכלים ממה שיש להם בתרמילים. וחוגגים את החיבור לטבע.

מסנייפלסנס לרייקיאויק נסענו עם השמש השוקעת לאיטה. סוסים איסלנדיים בשדות. חברותיים מאד, זקוקים לאהבה, ליטוף. נוגעים ללב בשקט שלהם. בעדינות. וביופיים מכמיר הלב. קשת בענן וקשת בענן ועוד אחת וגשם. קר.  יפה. נקי ורוח על המישורים – רציתי שלא ייתם אף פעם.

הכנסייה פשוטה, צנועה – מוארת על הרקע הכהה. יפה כל כך!. האור נעים. השמש ששוקעת ושוקעת לאיטה אל תוך האוקיינוס האטלנטי נותנת זמן למחשבות – ואין אבק.

 

 

ועוד צילום…. הכל כך יפה…. קשה להיפרד. לומר שלום – אני חולמת כבר על עוד ביקור – רק עוד אחד ודי….. ועוד צילום אחד – ודי.

לסיום – חזרנו אל העיר – אל רייקיאויק הרבה שמיים……  נוף אורבני שקט ואסתטיקה. משאת נפשי.

.

 

2 תגובות
  1. אמה וצביקה הגב

    תמונות נהדרות , מזכירות חוויות -היינו שם בדיוק לפני שנה .

    שנה טובה משנינו
    אמה וצביקה

  2. ממן יפה הגב

    יפה המון המון תודה, על כל היופי ששלחת, דרך גלויותייך!!!! פשוט לגמוע את המילים והמראות….

השארת תגובה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב pinterest

כל הזכויות שמורות – יפה כפיר סימון

קובי משיח

גלילה לראש העמוד