ואראנאסי – ההלם, מבט ראשון.

בראשיתו   של דבר בהגיעי לואראנאסי, העיר  הטילה עלי אימה.  אחרי ביקור ועוד ביקור –  רציתי רק להישאר. רציתי עוד.
היה קשה. מראש ידעתי. גם עונת השנה לא התאימה  – אך לי היה ברור: חם לוהט,  על ואראנאסי אינני מוותרת. למרות כל הקשיים. ובעיקר – למרות הריח והחום.

VARANASI_YAFA_KFIR__01

במונית הממוזגת נעתי משדה התעופה אל תוך העיר העתיקה. האוויר בער, ואני בהיתי בשיירות צפופות של ריקשות יד, ללא מנוע:  צפוף. ומסוכן – כך חשתי.

כשיצאתי מן המונית, מן הבועה הנקיה אל סבך הסימטאות היכו בי הריחות… אלוהים, נבהלתי, הרי אני חייבת לנשום…. גרוע מכל היה החום הכבד והמעיק. הזיעה. פלגי זיעה. שטופת זיעה ופחד מן הלא ידוע, מן הגנבים (לא, וראנאסי איננה  עיר מסוכנת ) וחשבתי – אולי בכלל אלך כאן לאיבוד… איך אצא מכאן, חשבתי.  לאן הם לוקחים אותי, שני הנערים אשר רצים קדימה למלון עם התיקים האדומים שלי….
***
סביבי מאות רבות של ריקשות  בזרם לא פוסק נעות קדימה ברחוב גועש . גברים גרומים מושכים אותן, כפופים, רצים,  או מדוושים במאמץ גדול… עליהן  נשים בסארי צבעוני, נשים נושאות סלים, תיקים, נשים מוסלמיות עם רעלות על הפנים, נשים הינדיות בשלל צבעים בוהק, נוצץ, וגם שקים גדולים, סחורות כבדות וחבילות, הכל נוסע.
זרם לא פוסק של אנשים, נשים, סחורות מראות צבעים ריחות….

VARANASI_YAFA_KFIR__03

חשתי שם כמו נמלה.
ריקשות ממונעות, רועשות כמו אוגדת תותחנים, והצפירות, והפרות…
פרות בכל פינה, פרות בדרך, פרות בין דוכני הפרי, הירק, הבדים, פרות בתוך החנויות…

VARANASI_YAFA_KFIR__25

האכסניה שלי בתוך העיר העתיקה. הסימטאות גדושות האנשים מפחידות אותי. שלא כדרכי חשבתי באימה סתומה. בעיקר היה הפחד מן הלא ידוע.

VARANASI_YAFA_KFIR__22

המראות קופצים עלי מכל הכיוונים בקצב מסחרר: שפע דוכנים בכל פינה, כוכים עם תשמישי קדושה, מוכרי אגוז ה-BETEL, סירי מזון מבעבע, תכשיטים,

VARANASI_YAFA_KFIR__04

ומקדשים קטנים , קולות תפילה, ואש, וזבל של פרות: הפרות בכל מקום,  גדולות, שמנות מחטטות בזבל, והשוורים ענקיים. כלבים ואנשים.  מוכרים. קונים. חיים שוצפים זורמים… הכל קורה כאן כל הזמן.

לאט ירדתי אל לנהר:  במרכז ההתרחשות של ואראנאסי – הנהר. הגאנגס. אמא גאנגה. מעליו – המדרגות, הגאתות של הטבילה –  כי לואראנאסי באים לטבול ולמרק את כל החטאים. וגם למות. להישרף באש המדורה, להתפזר באפר ולחזור אל מי הגאנגס, אל הטבע.

ירדתי אל הנהר – וזרם החיים שוטף אותי אל החיים בואראנאסי. יום אחד אחר כך כבר הרגשתי בת בית, נכונה ללמוד. הסקרנות שלי מבעבעת, אני לומדת את העיר לאט – ובלילה המראות חוזרים אלי בחלומות.


ואראנאסי היא מקום לחוש אותו, לחזור אליו…

אולי זה יתגשם. אני הבעתי משאלה – לחזור לואראנאסי. כן, המנחה שלי שטה על מי הנהר…… נר, ופרח, וכוונה גדולה. לחזור.

VARANASI_YAFA_KFIR__19


קישורית – פולחן על הנהר – פוג'ה, אני מאד נסחפת


ועוד מן המראות בעיר המכושפה הזו:

VARANASI_YAFA_KFIR__07

 

VARANASI_YAFA_KFIR__05

 

VARANASI_YAFA_KFIR__06

 

VARANASI_YAFA_KFIR__24

 

השארת תגובה

כל הזכויות שמורות – יפה כפיר סימון

קובי משיח

גלילה לראש העמוד