הלכנו , חבורה של מטיילים, השכם בבקר, עם עולי הרגל מיוון, מרוסיה ומיפו וירושלים בעקבות האיקונה של מריה: כל שנה בקיץ נושאים אותה מהמטוכיון של גת שמנים שמול כנסיית הקבר – אל כנסית קבר מרים בנחל קדרון. סימן לחייה, לקדושתה, לכפרת החטאים שהעניקה למאמינים.
אני נזכרת בכל מה ששיננו לי המורים: הבתולין של מריה שלא נבקעו, החטא הקדמון של חווה והנשים שמשלמות את המחיר עד היום, שלילת המיניות אצל נזירות, אלוהים המונותאיסטי שהוא זכר ועוד ועוד – כל אלה היו לי יסודות להדרכה . והקבוצה אשר אתי – הם מתרגשים מאד. כאן בירושלים… מראות כאלה!! היינו שמונה אמיצים שהשכימו ובאו בארבע בבקר לתהלוכת הקבורה של מריה של הנוצרים האורתודוכסים בירושלים….
הנזירות ב"אלכסנדר נייבסקי" כמו תמיד, עוטות לבן, זכות וטהורות, ומחייכות את חיוכן התם, נקי וחף מקושי, סבל ו אימה – כאילו אין עולם מעבר לקירות של המנזר
וסבא אורתודוכסי, מאין בא? מרוסיה, או יוון? אולי בכלל מירושלים? הוא לא מסביר, שקוע בעצמו
נערונת, מחייכת…
לא, היא לא דוברת שום שפה מוכרת לי, אך החיוך חוצה גבולות ומחבר אותנו לדקה
הנשים, תמיד נשים. הן מאוקראינה. הן באו לעבוד. בפתח תקווה…. אתי הן דווקא נהנות לחלוק את חווית העליה לרגל, כולן דוברות עברית טוב.
הן מספרות, מתארות את המסע לירושלים, ההתרגשות, והנרות המאירים את הנשמה, כך מסבירה לי חברה לרגע.
הבקר בא, והאיקונה מגיעה אל כנסית הקבר של מרים, בגת שמנים. גברים נושאים אותה, והנשים נושקות, נוגעות….
.
ויש נשים זוחלות על הברכיים. מעצימות את החוויה הדתית הרוחנית בסבל של הגוף
… 🙂 ויש גם נזירות כאלה, שחיות בשני העולמות, וכל מילה כאן מיותרת…..
בנוסף , כאילו כדי להזכיר לנו, המבקרים לרגע, שאנחנו כאן, כולנו, הישראלים והערבים בלי מוצא, מלבד ההידברות – פגשנו ושוחחנו ארוכות עם זוג ערבים נוצרים אורתודוכסים מיפו, שיחה על החיים והאמונה והפוליטיקה ומה שהיה, ואיך קיפחו/לקחו ומה נשאר היום.
מלב אל לב.
היה מרהיב ומרתק וגם מרגש, ותודה למטילים אתי !
"……העולם הנוצרי מציין מדי שנה בחודש אוגוסט את עליית מרים השמימה.
הקתולים עורכים טקסים מרשימים ב-14 וב-15 באוגוסט בגת שמנים, ואילו האורתודוקסים עורכים טקסים ב-25 וב-28 באוגוסט. אור לבוקר 25 באוגוסט, נערכת תהלוכת איקונת מרים, אירוע המסמל כעין "לוויה" וקבורה סמלית לקראת עלייתה השמימה.
האיקונה שמורה לאורך השנה במנזר גת שמנים היווני – המטוכיון מול כנסיית הקבר.
עם שחר ב-25 באוגוסט נערך במקום טקס הוצאת האיקונה למסע "הלווייתה". האיקונה נישאת על ידי איש דת יווני ממונה מטעם הפטריארכיה.
בשעה חמש בדיוק נעה התהלוכה מלווה במאות נזירים, נזירות, צלייניות וצליינים, נרות, צרורות ריחן, זרי פרחים ועמודי שושן צחור בידיהם ומזמורים בפיהם, התהלוכה נעה בסמטאות העיר העתיקה הדוממות, מרחוב בית הבד, לויה דולורוזה ולשער האריות. עם זריחה יוצאת התהלוכה לעבר כנסיית קבר מרים, בעמק הקדרון, המואר באור זריחה מעל הר הזיתים, גדושה באלפי נרות, והמוני מאמינים הבאים לראות, לגעת ולנשק את האיקונה, ולזחול תחת אפיריון העץ שעליו ניצבת האיקונה לצד קפלת הקבורה."
ציטוט מתוך הויקיפדיה
