נשים צוחקות ביחד בין מינסק לוורשה:
נחמה וחום נשי עוטפים אותי בתוך מסע אל צל המוות השואה והבריחה
או – איך את נוסעת לבד? עם עמי את מדברת? מי עוזר לך?
מינסק: לקראת חצות אני עומדת אבודה מול לוח הרכבות הענק בתחנת הרכבת
הכל כתוב באותיות קירילות. למדתי – ואני יודעת לקרוא אותן. אני מוצאת את השורה שלי: מוסקבה – מינסק – לוורשה. יש שם מספרים ואותיות… איזה רציף… לאן ללכת…… כולם אצים ומפנים לי עורף מהיר – עד שמגיע יוליה. היא בלונדינית, חמודה, והיא נוסעת עם דודתה לוורשה!!
א. אני פוגשת את יוליה
יותר ממה שאני שמחה לקראתה – היא שמחה למצוא אותי.
וורשה? כן, היא נוסעת לוורשה!
יוליה ודודתה בודקות את הכרטיס שלי בקפדנות , אנחנו באותו קרון! אבל – חבל!! לא באותו תא, כך הן אומרת ..
האנגלית שלהן בסדר גמור. יחד עם דודתה אנחנו שלוש נשים שצוחקות ביחד. הן הולכות היישר אל הרכבת; אני אתן. עולות במדרגות ומחליפות כיוון, אני אחריהן, חושבת בלבי, איזה מזל!! איך הייתי מסתדרת כאן בכל הפניות והעליות והירידות… הכל באותיות קיריליות..
יוליה מעלה אתי את המזוודה שלי לתוך הקרון – ואנו נפרדות בצער לא לפני שהיא מציידת אותי בעוגיות שדודתה אפתה ומסדרת עם הקומיסרית של הקרון (רק רוסית היא מבינה הקומיסרית) שאקבל כוס תה עם חלב למרות שאין לי מטבעות של יורו.
***
ב. נשים בתא
הרכבת באה ממוסקבה. ארבע מיטות בתא. הלילה אני עם עוד שלוש נשים. שתיים רוסיות, ואחת – הפלא ופלא – אשה יפה, גדולה ואוקראינית, היא מרובנו – עיר סמוכה לדובנו של אבי. אוקראינה..
את כל זה אנחנו מגלות בשפת הסימנים – עם מעט מאד אנגלית שיש לאחת מהן – סווטלנה: היא מורה בבית ספר שנוסעת, גם היא] לוורשה – היא נוסעת להשיג ויזה לארצות הברית: בת אחותה מתחתנת עם בחור אמריקאי.
בעוד השיחה שלנו מתגלגלת באה ילדה ומקשיבה לנו ליד הדלת הפתוחה.
עיניה נוצצות, והיא SPEAK ENGLISH , כך היא מציינת בחיוך מבויש – ומיד היא אתנו במועדון הנשים הקטן על כוס תה ביסקוויט וסיפורים. שמה ילנה והיא בת 12, לומדת אנגלית וגם צרפתית וגרמנית – רוצה להיות מתורגמנית…. כולנו משתאות, ומחמיאות לה. באנגלית וברוסית. איזו ילדה מוכשרת…
בוורשה אנו נפרדות – ומול גרם מדרגות ענק בתחנה אני תוהה איך זה שהמזוודה שלי כבדה כל כך ואיך אניף אותה למעלה, אל ראש המדרגות.
כמו לפי תכנית מגיע עלם חמודות, ובחיוך מקסים עוזר לי לעלות עם המטען שלי אל ראש המדרגות.
***
ג. דורותה – חברה של חברים שלי
כך גם בביתה של דורותה – חברתי בוורשה: קומה שלישית – בלי מעלית. שתי שכנות שלה, עליזות וצוחקות נושאות ביחד את המזוודה שלי האדומה והכבדה מדי – ומעלות אותה אל הקומה העליונה.
דורות וחברתה חנקה קוסובסקה האירו את ימי בוורשה – והקיפו אותי בעולם יהודי שלם – של פעם ושל היום.
***
ג. שלוש נשים ויטנאמיות
למחרת ברחוב הראשי של העיר העתיקה – המעגל נסגר: שלוש נשים וייטנאמיות פוגשות אותנו – שלוש נשים יהודיות. דורותה וזהבה ואני. השיחה נדלקת כמו מדורה גדולה – הן מאד מתעניינות, וגם אנחנו.
שלוש נשים ועוד שלוש נשים ועוד ארבע נשים – ועוד שלוש. אחווה נשית ונחמה בתוך מסע אישי אל צל מבעית של מוות ובריחה
ועוד הפתעות-
ילד סקרן בלבוב
הוא רוצה לראות אותיות עבריות. גם משפחתו ערה לנוכחות שלי – אשה לבד. בלבוב. והשיחה התגלגלה. ללא נאה מילים הם הבינו את הכל – מלחמה, יהודים…. הכל ברור.
אשה יפה משיקה אתי כוס וישניה בככר העיר בלבוב
לבוב – עוד אשה יפהפיה עם כלב ששמחה לבקשתי להצטלם
וכמובן. היו אתי שתי מדריכות מקומיות. במינסק. עיר זרה לגמרי, ראשית המסע. עוגן ומקור לבטחון.
