סאלי מאן מצלמת (גם) עירום ומוות, גופות נרקבות ושרידי כלבה שמתה. היא בת גילי – וחיה בארצות הברית. סאלי מאן צלמת כל חייה – מגיל 25 היא מצלמת. גם היא למדה באוניברסיטה – וצילומה הראשון שהתפרסם היה צילום עירום של חבר ללימודים. מאז ועד היום היא מקצוענית – ומצלמת במצלמות פורמט גדול .
סאלי מאן, היום בת שבעים, פרסמה ספרי צילום אחדים בחייה – ובמוקד היצירה שלה – הספר שהביא לה תהילה וגם עורר מחלוקת – Immediate Family. בשנת 1992 היא זכתה לפרסום גדול ומאז היא מצוטטת – בעולם – גם בקבוצת הצילום הצנועה שלי "מצלמים עם יפה כפיר"
בספר זה ששים וחמישה צילומים, שחור לבן, הילדים שלה. כולם בני פחות מעשר שנים, רובם בעירום, ועיסוקי יומיום בטבע שליד הבית. מבעד ליומיום היא מציגה מבט חודר מיניות של ילדים, אל חוסר בטחון של ילדים, בדידות, פגיעה מינית ומוות.
האם זה לגיטימי? לדבריה – אלה "מצבים טבעיים דרך עיניה של אמא: שמחה, עצב, שובבות, חולי, דימום, כעס ואפילו עירום."
סאלי מאן זכתה להצלחה סוחפת בארצות הברית, ובעולם כולו. אף אחד לא מצלם ילדים כמוה – וסאלי מאן זכתה לתהילה.
האם הכל מותר?
בבגרותה ולקראת גיל חמישים פרסמה בספר תמונות של מה שנשאר מכלבת הגרייהאונד שלה, אווה, לאחר מצב של רקבון. וגם – צילומים של גופות בתהליכי ריקבון שונים שנמצאו במכון לזיהוי פלילי. ועוד
האם זה לגיטימי? ומי בכלל מחליט?
לי אין תשובות – יש לי בעיקר שאלות. אומר שסאלי מאן מציגה באור חזק חלקי מציאות אשר נדחקים בחיינו אל פינות אפלות, מציאות לא מדוברת אשר זקוקה לחשיפה כדי שלא תנוע למחוזות רעים של רוע וניצול וגם פגיעה בילדים…..
3 תגובות
עמוק ונוקב. מתייחסת לצילום בזרקור קר וחודר עד כדי כך שמשאיר את הצופה בפה פעור
בעיני בלבד: סאלי מאן לא עושה הנחות לאיש. המצלמה שלה חודרת לקרבים האנושיים ולא משאירה הרבה מקום לאופטימיות באשר ליצר האדם משחר ילדותו ועד סופו. קשה לציפיה ןיחד עם זה מהממת בעוצמת צילומיה.
אני מסכימה. אבל… זה קשה. מזכיר את מה שאנחנו מעדיפים לשכוח…