צרפת שלי היא אנשים ורגשות

צרפת היא כל כך הרבה דברים.
למשל – האיש הזה, שישב לו מול כנסיה גותית ישנה,
 ושתה כוס יין,
ביום ראשון אחר הצהרים.
לבד.

צרפת שלי היא גם ז'ק פרוור:

(תרגום אהרון אמיר)

 

שְׁלֹשָׁה גַּפְרוּרִים מֻצָּתִים אֶחָד לְאֶחָד בְּתוֹךְ הַלַּיְלָה

הָרִאשׁוֹן בִּשְׁבִיל לִרְאוֹת אֵת פָּנַיִךְ כֻּלָּם

הַשֵּׁנִי בִּשְׁבִיל לִרְאוֹת אֵת עֵינַיִךְ

הָאַחֲרוֹן בִּשְׁבִיל לִרְאוֹת אֵת פִּיךְ

וְהַחֹשֶׁךְ כל כלו בשְׁבִיל להזכירני את כל זֹאת

בהדקי אוֹתָךְ בִּזְרוֹעוֹתַי

 

כל הזכויות שמורות – יפה כפיר סימון

קובי משיח

גלילה לראש העמוד