קאיקורה בניו זילנד – בעלי חיים מכל עבר

בקאיקורה הטבע במרחק נגיעה
וכך גם גם כלבי הים, הפינגוינים והלוויתנים.
את קאיקורה (צפון מזרח האי הדרומי, ניו זילנד) אהבתי ממבט ראשון.
מפרץ קאיקורה הוא מן היפים במפרצי ניו זילנד .
מפרץ קסום כמו בסרטים, וטבע נטו מכל עבר. ובעלי חיים לרוב.
בקאיקורה היו לי כמה מפגשים אישיים מרגשים מאד:
מפגש אישי מאד עם כלבי הים – ועם הפינגוין הקטן – BLUE PINGUIN. עם זוג קורמורנים,
וגם, כדרך התיירים,  שייטתי לראות לוויתנים.. אלבטרוסים… ועוד.

 


מפגש מפחיד עם כלבי ים

 

כלבי ים בטיול ניו זילנד - חוף קאיקורה

 

נסעתי לאיטי על חוף הים.
הכביש ,דרומה מקאיקורה, נוגע במים.
האוקיינוס השקט גדול, שטוח, והמים חלקים וכחולים, כמו תמיד.
בקצה העין צדתי אותו במבטי: על אם הדרך הראשית שבה עוברות מכוניות רבות, שרוע על החוף, מטרים בודדים מן הכביש. כלב ים גדול לוטש אלי
עיניים.

 

 בטיול ניו זילנד כלב ים לוטש אלי עיניים

 

ככה זה בניו זילנד: על אם הדרך, לא בתוך שמורה, ללא פקחים ששומרים עליו ובלי כרטיסים ודמי כניסה וכל היתר:
כלב הים גדול הניע את זנבו.
עצרתי מיד בצד הדרך.
עצרתי, ולשמחתי גיליתי אחדים: כלבי ים גדולים, שרועים בשמש ליד הכביש.
אחד מהם, זה שבו הבחנתי, סקר אותי במבט גלוי ועוין מאד ממדרגת הבטון הקרובה אל האספלט, מרחק נגיעה,… האחרים שחו במים,
ורבצו על הסלעים.
הרגשתי שם שאת המילה "לרבוץ" המציאו בשבילם, בשביל כלבי הים בשמש: שמנים, ללא תנועה, גדולים, כבדים מאד.אני צופה בם מלמעלה מקרוב: הם חמודים מאד. שמנים רכים ועגולים, שעירים: פרווה קצרה מאד וזיפנית ואזניים קטנות בולטות מראשם. בשמש
הם רובצים על הסלעים, כאילו בדממה.
זה רק כאילו: לפתע הם מהדסים על "רגליהם" ומשנים תנוחה, מתנהלים אל תוך המים, או פורצים בתיגרה עם חבריהם לעדר.
הם לא כבדי תנועה. הם רק נראים כאלה.
בקלילות מפתיעה הם מניעים את גופם הענק על הגפיים הקצרים, המוזרים, וכמו כדורי שומן גדולים הם עוברים משנים מקום ותנוחה….
ועיניהם צופות אלי, תמיד.
אני יודעת: למרות שכלב הים נראה מסורבל על הסלעים – אסור להתקרב!!! מסוכן להיות בינו לבין המים, ואסור לחסום בפניו את דרך הבריחה לים.

 

מבטו לא מש ממני...בטיול ניו זילנד, בקאיקורה

למדתי מנסיונם של אחרים: לעולם, לעולם אין לעמוד בין כלב הים לבין המים. הוא עלול להיבהל, והוא נושך!… שיניים חזקות, חדות,
פוצעות מאד את השרירים, שוברות עצמות… כלבי הים הם בעלי חיים לא מבוייתים, היישר מתוך הטבע. הם לא מאולפים ולא מורגלים בבני אדם.
זה מסוכן מאד, כי יש להם חזות תמימה כל כך, עלגלה, רכה, גלי שומן רכים ועור עדין, שעיר קצת, פרוותי, והבעה כזו של חן…

ועוד למדתי: כלבי הים הם טורפים ימיים (שם מדעי:Pinnipedia) שנקראים גם סנפירגליים
הם שייכים לקבוצת בעלי החיים מפותחים, יונקים נושמי אויר אשר חיו בעבר ביבשה וחזרו במהלך האבולוציה אל המים, מקור החיים לפני היציאה ליבשה.

 

כלב ים גמיש בחוף קאיקורה בניו זילנד בטיול

 

הם מצוידים בפטנט מיוחד של הטבע, צורה להסתגלות של יונקים לחיים במים: בין עצמות האצבעות של גפיים התפתח עור, דומה לקרומי השחייה
של הברווזים. כך הפכו הגפיים של כלבי הים לסנפירים. כלבי הים נעים במים בקלילות , אך ביבשה הם זריזים למדי.
כלב הים הוא יונק כמונו, נושם אויר ומניק את וולדותיו, ובאותו זמן הוא חי כמו דג: הם נושמים בראות – אך גפיהם דמויי סנפיר. מכיוון שבמים קל
לאבד את חום הגוף- הגוף שלהם עטוף שכבת שומן עבה מאד, מעוצב כמו צוללת עגולה ומחודדת בקצוות, צוללת שחותכת את המים.
עמדתי שם, בשולי הדרך, מעל מדרגת הבטון בשולי מפרץ קאיקורה. צילמתי עוד

כלב ים פוער את פיו וחושף שיניים בקאיקורה בניו זילנד

 

וחשבתי לי איך בניו זילנד קל כל כך להיות צלם טבע – וכמה הטבע נגיש ולא פגוע.
מפגש עם קורמורן ועם אשתו.

קורמורן בניו זילנד, חוף קאיקורה

זה היה קצר למדי – הם רק רצו שאסתלק משם.

אני – רציתי לצלם.
ידעתי – אני אורחת. לא הפרעתי , רק  עמדתי,בשקט רב, צופה בדומיה.
אבל להם לא היתה סבלנות אלי   והם פרשו כנף והסתלקו משם…

קורמורן ואשתו - לא רוצים אורחים

 

מפגש עם פינגוין

מפגש אחר, צנוע וקצר היה עם פינגוין.
ביקור קודם ב-OMARU במושבה תיירותית של פינגוינים הניב רק אכזבה.

שילמתי, ישבתי עם קהל הצופים- והפינגוינים לא באו, וחיכינו, וחיכינו עוד – ובסופו של דבר היה מצעד קטנטן של העופות הנחמדים האלה…..

יום למחרת, במגרש החניה בקצה מפרץ קאיקורה פגשתי פינגוין שנראה לי כמו תינוק קטן – עד שלמדתי שזהו הגודל הסופי שלו.
הוא נראה אבוד מעט, שוטט לבד בין המכוניות….

 

פנגווין כחול בחוף קאיקורה, ניו זילנד

 

ואני, שלא ראיתי עד אז פינגוין ממרחק קצר כל כך נאבקתי בידי שנשלחה ללטף אותו, וברצון לקחת אותו, להחזיר אותו לים…..

והלוויתנים…. והאלבטרוסים… והדולפינים..

פעמים אחדות זכיתי לשוט בניו זילנד לתצפיות בבעלי חיים, עם קבוצות של מטיילים.

השייט שלי צפיה בלוויתנים היה אפור, הים היה גבוה וגלי, וזנב הלוויתן שהתגלה מתוך המים השחורים….. נו טוב. היתה זו אכזבה.
מסוג האכזבות שבפניהן מזהירים מראש.
וגם – הייתה זו חויה קפואה, הופכת מעיים…

 

שייט לתצפית בלוויתנים, קאיקורה, ניו זילנד

 

והתמורה למאמץ – צנועה מאד:

 

תצפית בלוויתנים, חוף קאיקורה, ניו זילנד

 

שייט אחר היה מסעיר ומרגש – אל עופות הים: נתחי בשר משכו אותם בהמוניהם – שחפים ושחפיות בכל גודל, ואלבטרוס, אמיתי,
משתולל ומנקר בבשר והודף את מתחריו – המולה גדולה, וגם התלהבות גדולה מאד שלנו, התיירים הנרגשים.

 

שייט לצפיה בעופות ימיים, קאיקורה, ניו זילנד
אלבטרוס - בניו זילנד - המלך!!! העוף עם מוטת הכנפיים כי גדולה בעולם

 

שם פגשנו גם בדולפינים – טסים מתחת לסירה, לפני החרטום, במהירות מסחררת. חותכים את מים – ו…נעלמים. ושוב חוזרים, משתעשעים ….
מראה מרהיב ומשמח את הלב.

 

הדולפינים טסים בתוך המים, מתחת לחרטום

 

קאיקורה מאפשרת גם טיול ברגל, יש מסלול קצר, ברור מאד שאי אפשר לטעות בדרך, קל מאד למצוא אותו מצד אל צד של הפנינסולה:
מסלול יפהפה ולא קשה בכלל, עולה בתוך שטחי המרעה ומשקיף אל החוף ואל האוקיינוס ומזמן נופים פתוחים ומרהיבים של המפרץ
ושל הים וההרים..

 

טרק בחצי האי קאיקורה, ניו זילנד

 

וחוצמזה – פשוט, אהבתי את קאיקורה: עיירת חמד מתוקה, עם כל מה שהטייל שואף אליו: מקום לישון, שפע מסעדות מכל סוג,
חנויות לטייל ביניהן.. ובעיקר אהבתי את המראות המתחלפים של הים הסוער והשקט המקיף את המקום מכל כיוון ,
הכחול והשחור והירוק, עטור תלתלי גלים או רוגע וחלק כמראה.
לילה אחד היה ליל סערה – ולמחרת קמתי אל מראה מפתיע ומרהיב: שלג במרומים, על הפסגות של ההרים
מעל מפרץ קאיקורה. שלג צח ויום חמים ושמש ומפרץ כחול……

 

מפרץ קאיקורה, ניו זילנד

 

ודי לי בכל אלה.  הלב שלי אינו רוצה יותר .

מפרץ קאיקורה - ניו זילנד

 


 

 

איפה זה קאיקורה???

כל הזכויות שמורות – יפה כפיר סימון

קובי משיח

גלילה לראש העמוד