איך יצאתי לבדי לניקרגואה באמריקה המרכזית – וחיברתי את מדינת ישראל, הציונות וישוע הנוצרי לשמירת הטבע שם.
הכל התחיל בהפתעה: במקרה, ביום גשם קר, ירדתי לאילת. בחצבה פגשתי את נוני דטנר – איש צעיר ומיוחד, שהקים עם צעירים בניקראגואה ארגון שמירת טבע על פי המודל של החברה להגנת הטבע שלנו.SONATI
שם, בחצבה, נולד מסע ארוך ומאתגר, הרפתקני ומסקרן.
מסע אל מציאות אחרת, לניקרגואה של הדיקטטור סומוסה ושל הסנדיניסטיםזה היה מסע ארוך מאתגר, הרפתקני ולא קל, אל ארץ רחוקה מאד.
מסע אל מציאות אחרת בניקראגוואה, ארץ לא מוכרת כלל.
זה היה מסע שחיבר את סיפורי התנך שלנו ואת סיפורי המקומות הקדושים לנצרות בארץ ישראל, אל אהבת הנוצרים האבנגליסטים למדינה שלנו, אהבה שנויה במחלוקת, ואל שמירת הטבע בניקראגוואה.
ולי – ניתנה ההזדמנות: להרצות מול קהל אוהד וקשוב, קהל אוהב לשיר, בספרדית עם צילומים וסיפורים על ארץ ישראל.
התארחתי, שם רחוק, בעיר ליאון אצל משפחתה של יאדירה שהפכה לחברתי. רכשתי חברים לחיים בניקראגוואה, והייתי שם בת בית. 
חעל הצעירה(JAEL), אני, יאדירה חברתי הטובה עד היום, רוחר בנה (Roger)
צילמתי שם, עבור הארגון המארח קרנבל של ילדים בנושא שמירת הטבע… מרתק, משעשע, עממי ומקרב אל החיים בניקראגואה
זה הסיפור שלי על עולם אחר שבו חייתי לזמן מה.
