ביקורת – מה בונה אותי? כאדם. כצלם.

איך אדע מה ערכי? מה ערך העבודה שלי? מה ערכה של הביקורת העצמית שלי? האם היא בונה אותי? או מפילה אותי? א. ליד הבית – צולם מול התבור: יש רגעים כאלה: התבור והשמיים והשמש ופרחי חרדל  – הכל מסתדר לשלמות אחת נפלאה – ואני הייתי שם: תפסתי את הרגע…  מהר !!! לפני שהוא יברח:  בין החברים […]

הכי טוב בבית?? כן, ועדיף עם המצלמה

לחברינו במועדוני הצלמים שלנו  – ובכלל: ימים קשים? עניין של החלטה. מתגעגעים  לרגעים של חופש. זה  הזמן ליצירה. בתוך המחשבות. הפחד (ככה זה אצלי) והדאגה –  אפשר ליצור, ולצלם בדרך האישית שלנו כי אצלנו – כל אדם צלם!! מתגעגעים – יוסי מעוז טובה וכהן ויפה כפיר – מועדון הצלמים. בצילום העליון – צילום באור חלון […]

חיים נוגעים בחיי. מפגש על הגשר – בזכות המצלמה.

בלונדון – שם  נפגשנו על הגשר. פיטר (שם בדוי – קיבלתי רשותו לכתוב עליו ולפרסם את הצילומים). הוא – הומלס. אנכי עם המצלמה.***  הוא מצחצח נעלים לפרנסתו. אני בדרכי ל- TATE MODERN – מוזיאון. תערוכות צילום. שוחחנו. בלילה הוא ישן בתוך קרטון גדול, ליד הפסל SEVEN AGES OF MEN, שמתייחס, כך האיש מסביר לי, להצגה "כטוב בעיניכם"  […]

לצלם עם משמעות, להביא טוב, לאהוב. האלמנות של הודו ואני

"לאלמנות צריך לארגן טיולים בנפרד. לא נעים להן בחברת הזוגות הנשואים – ולמה להקשות עליהן? וגם לזוגות לא נעים בחברת האלמנות… עדיף להן להיות בטיולים מאורגנים – בקבוצות של אלמנות כמוהן"… את המילים האלה בדיוק שמעתי בכפר תבור,  מפי אשה מן השורה. שכנה של חברה. אני שחוויתי נישואים , וגירושים, ופרק ב בנישואים שניים, ואלמנות,  […]

לונדון – ביקרתי ביריד הצילום הגדול – ועוד הרבה: מאי 15-22.2019

יצאתי   לביקור עומק (.15-22.5.2019) בלונדון – עיר פלאות, בימי יריד הצילום הגדול – PHOTO LONDON. שמונה ימים של צילום תערוכות ומפגשים מרתקים – וגם קניות שיטוט בתי קפה וכל מה שיש לעיר הנפלאה הזו להציע. *** ביקרתי ביסודיות – ביריד PHOTO LONDON, יריד עשיר בצלמים מכל הגלובוס, ובהם שניים מובילים, מעניינים: ויויאן מאייר מארצות הברית, mkn, rjuc […]

מכתב אישי עם הרבה צילומים – ובסופו ההודעות! על כל מה שכיף לעשות ביחד!

חברי סולדים מן המיליים  – זקן. זקנה. זיקנה – או הזדקנות. זה מזכיר את הקירבה למוות. וסבל כמובן. ומחלות. לי ברור שהמילים האלה הן הרבה יותר. יודעת שלא תמיד היו הנעורים פולחן והזיקנה – קללה. אני בוחרת נקודת מבט אחרת. טוב לי להיות עכשיו – בדרך לזיקנה. אני יודעת – ביהדות זיקנה היא מילה של […]

בין בני ברק להודו – מילים מהלב תכניות ומסעות, מפגשים…. כל מה שמחבר אותי לאנשים.

"חיינו הסודיים משתוקקים להתגלות מי יפתח את דלתות הלב נכון להפצע." כך כותבת טלי וייס – המשוררת הישראלית האהובה עלי בספרה החדש – "השעה היפה". ואכן – בשבילי – המסע, והצילום, הם דרך לפתוח את דלתות הלב. לגעת בחיים.  באנשים. בטבע. ביופי וגם בכיעור. זו תשוקה שלא עוברת – ועם השנים – מתגברת והולכת. לכן […]

אשה אנגליה עם כאפייה שחור ולבן

"אני חברה בקבוצה של תושבי TOTNES   התומכים בפלסטינים…"  –  כך כתבה לי אדל (השם בדוי, האשה אמיתית), במכתב – לפני שאירחה אותי בנדיבות וחום לשני לילות בביתה. היא ענתה לפנייתי במסגרת חברותנו המשותפת ב SERVAS   ארגון עולמי שכל כולו שלום, אחוות אדם ומסעות. אנחנו מארחים מטיילים ומתארחים במסעותינו  – וגם אני לא פעם מארחת בביתי […]

ניו זילנד ואיסטנבול נפגשות – שני מבטים אל סיפור אחד עצוב ועוד מפגשים אנושיים

תם מסע בארץ האיים – ניו זילנד: אני בחנית ביניים ארוכה – שבוע באיסטנבול. החלטה שלי – ולא , אינני מפחדת. בטוחה שזה יהיה נפלא – וכך היה. ביקור קצר בעיר שאין כמוה לענין ואכל,  מפגשים תרבות וכל הטוב שבעולם. בוולינגטון, בירת ניו זילנד –  ראיתי תערוכה גדולה: מאה שנים לתום מלחמת העולם הראשונה.  השם גאליפולי  […]

הולכת בניו זילנד – שלוש שנים אחרי ניתוח החלפת ברך מלאה

ללכת. לנוע. להיות בטבע. לצלם. להיות עם חברים. להרחיק נדוד – ולחזור. לראות את העולם שהוא גדול נפלא ומסקרן. ושוב להתחמם בחיק המשפחה. החברים. זה החלום. מוקדש בהערכה רבה לד"ר בזיל קאופמן, אורתופד, מנתח ברכיים. לדר אמין שניפי – רופא המשפחה הנפלא שלי. לדודי פוקס  – פיזיותרפיסט מומחה מכפר קיש – שליווה אותי לארך כל הדרך. לפני ואחרי.  […]