אסיה

ספר יחזקאל  כד    וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן-הַגּוֹיִם, וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל-הָאֲרָצוֹת; וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-אַדְמַתְכֶם. חוה אלמו ואני ישבנו בביתה, עם ריח הלחם וניחוחות הקפה . שוחחנו. ביתה של חווה אלמו בבשכונה יפה

בקר רענן, לפני החום. ליד בית שאן, ליד שלוחות, ורשפים חפציבה ובית אלפא. בעמק המעיינות. מילים פשוטות עולות בדעתי. הן לא ברורות . מילים יפות ורחוקות מן החיים בירושלים.. מלים

מרתק לראות את בני האינת'ה, עומדים על רגל אחת:  בסירות הקנו הקטנות הם חותרים בעזרת הרגל.  לא ראיתי את שיטת החתירה הזו בשום  מקום אחר. הם – מצליחים לשמור על

פְּרִיחַת עֲצֵי הָאֲפַרְסֵק עַזָּה וּמְבַשֶּׂרֶת טוֹב: עָלִיתִי לַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן בעיצומו שֶׁל הָאָבִיב. נִשְׁטַפְתִּי בְּוָרֹד בּוֹהֵק, פּוֹרֵץ בְּכֹחַ. אִי אֶפְשָׁר לְהִתְעַלֵּם מַמְּנוּ. הָאָבִיב חָזַר. זְמַנִּים הוֹלְכִים, זְמַנִּים בָּאִים, מָה שֶׁהָיָה וּמָה