קראתי על נשים אלמנות בהודו, שהופכות מיותרות לבני המשפחה שלהן עם מות האב: גופן ורכושן הפקר והן מושא התעללות רגשית ופיסית ובעיקר כלכלית.

בהיותי אשה אשר ידעתי גירושין, ואלמנות, וגם בדידות בחיי  – הרגשתי הזדהות עזה אתן: מיד צלצל לי פעמון .  בהיותי צלמת  ידעתי – ………………

פרטים בקרוב

צילומי דיוקן לאמהות

בראשית ההכרות שלי אתן שוחחנו. השיחה התגלגלה תמיד אל הסיפור שלהן: איך הגיעו להיות לבד ובחוסר כל. תמיד היו שם בכי כאב – ובליבי גמלה ההחלטה:

אני אתמקד ביופיין. בצילום שלי – אבליט את הטוב והשמח………….

 

פרטים בקרוב

אני אינני מתפללת. אין לי אלוהים להתפלל אליו.

איני מאמינה שיש מעבר למובן לי כח שעשוי לתמוך ולעזור לי בקשיי חיי אם אתפלל, ………

פרטים בקרוב

רציתי לשמח את לבן של הנשים. חשבתי וחשבתי ובהברקה של רגע יצאתי אל השוק ליד מקדש העיר: קניתי שפע של פרחים והצטלמנו. 

פרטים בקרוב

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב pinterest

כל הזכויות שמורות – יפה כפיר סימון

קובי משיח 

גלילה לראש העמוד