יפה כפיר, לונדון על הגשר –אותו חלום , לונדון 2019

בלונדון – שם נפגשנו על הגשר. פיטר – הוא הומלס. אנכי עם המצלמה.
הוא מצחצח נעלים לפרנסתו. אני בדרכי ל- TATE MODERN – מוזיאון, תערוכות צילום.

שוחחנו. כמובן.
בלילה הוא ישן בתוך קרטון גדול, ליד הפסל SEVEN AGES OF MEN אשר מתייחס, כך פיטר מסביר לי, ל "כטוב בעיניכם" של וויליאם שייקספיר, ומספר לי קצת על תוכן המחזה. זה נח הוא אומר – הדיירים שבבתים סביב מסבירים לו פנים ודואגים לו מדי פעם למקלחת או משקה חם וארוחה.
אני סיפרתי לו על כפר תבור. על השמחות, הכאבים. היופי. הכנרת ויפי הטבע, על הקשיים של גיל בוגר, על נגע הבדידות, וגם על הנכדים, וקצת פוליטיקה….
שוחחנו ארוכות. היה מאד נעים וגם משעשע. ואז פיטר שלף מחברת וסיפר לי על החלומות שלו.

השווינו חלומות: סיפרתי לו על החלום שלי לנוע, לנוע, ללמוד את העולם מתוך חיי מסע.
ואז הוא – הוציא מחברת: מתוכה סיפר לי על החלומות שלו:
לקנות סירה שבה אפשר לגור.
וגם סוס.
להתפרנס – מצחצוח נעלים.
לנוע וללמוד את העולם –
וגם – לשמור על הקשרים במשפחה.

נוכחתי – לשנינו אותו חלום גדול. לנוע, לראות את העולם – לנוע ולנוע – וגם לשמור על הקשרים בתוך המשפחה.
חשבתי שאנחנו כל כך שונים.
מה פתאום? אנחנו כל כך דומים…. בראש. ברגש. ובעיקר – בטעם החיים – החלומות.

מעל התהומות אשר בינינו זרמה שיחה עם צחוקים. גשר. נפרדנו.
שילשתי את דמי הציחצוח. נותרה בי הרגשה של החמצה.

חזרנו אל חיינו: אני הלכתי אל הפאב על הנהר, חושבת את האיש שלא שאלתי לשמו. שתיתי בירה מול הגשר וחשבתי על האיש שממנו קיבלתי השראה – לראות את החיים באופן חיובי.
הזיכרון הזה הולך אתי מאז. הטביע בי חותם.
לראות את החיים שלי באופן חיובי – באשר יהיה.

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב pinterest

כל הזכויות שמורות – יפה כפיר סימון

קובי משיח 

גלילה לראש העמוד