שנת 2015 -מאז קרו דברים רבים בהודו ובחוף פאלולם: זו החוויה שלי מאז. חוף פאלולם הוא הפשוט בין החופים של גואה, הודו, על הים הערבי. אין בו אף RESORT מפואר. ואני הגעתי אליו בהחלטה של רגע: מנוחה, זה מה שרציתי. חיפשתי שקט בין המסעות, רוגע בים החוויות המסחררות שהודו מעטירה עלי כמו גשם נדבות מזה חדשיים: […]
אשה הולכת בעקבות מריה – לאורך כביש 6. אני מן הספקנים. אני מגחכת לעצמי כשאומרים לי: שום דבר לא קורה במקרה. אני יודעת שיש שם אלוהים למעלה והוא נשגב מבינתי, אבל איני חושבת שיש יד מכוונת לאירועים הקטנים והגדולים של החיים הפרטיים שלי, לטוב, וגם לרע. אבל, לפעמים, בכל זאת, האירועים מזמינים אותי לחשוב ולהרגיש […]
בין אשפוזים רופאים וטיפולים של אהובי – נסעתי לשבוע לאיטליה. היו ימים קשים – ואני רציתי לחזור אל מחוזות החלום: נסחפתי לעולם של קסם. היה יפה , קפוא וחלומי . תמיד אני רוצה לעוף מעבר למציאות, רצוי עם מסכה ססגונית ונהדרת: לחגוג את חיים – דווקא כשקר בחוץ. לי ימי החורף הם זמן געגועים: ימים של התפרקות ובכי – צרוף כל השברים למשהו חדש. […]
דרך המוות….. 66 ק"מ בירידה מדהימה… שני הצעירים ממולי קרנו מאושר. זה היה בארוחת הבקר במלון נאה, הדור, לה פאז, בוליביה. לא היתה לי שום תכנית, והניצוץ בעיניהם הדליק אותי. הקשבתי טוב, בתשומת לב רבה, וחשתי באדרנלין זורם מהם אלי. הוא – קשוח. היא רכה. בני עשרים ושש, בירח דבש. הם מאוסטרליה, אדלייד. שניהם מספרים לי יחד ובהתרגשות […]
סוף הדרך, סוף האדמה: מסע אישי לגמרי לסנטיאגו דה קונפוסטלה באופן לא צפוי מצאתי את עצמי לבד, עם זמן פנוי בצפון ספרד. קניתי כרטיס לאוטובוס – ונסעתי. יום תמים נסעתי לסנטיאגו דה קומפוסטלה. לבדי. זה היה חלום ישן שבא זמנו להתגשם. עשר שעות נסעתי , מניחה לנופים לחלוף על פני, לא מתכננת כלום. פני לסנטיאגו. העיר […]
ברלין משכה אותי בקסם: בבית – ריפרפתי בין סרטים ואתרים: הכל הבטיח רגש, צבע, אמנות, צילום, אופנה, חיים קלים, טובים… הכל תוסס ונע, זורם. המציאות בעיר הזאת עולה על כל ההבטחות. אכן – אני רואה כאן שלל צבעים, אורות. צילום ואמנות, אופנה, חיים קלים, טובים. חיים שקטים בלי מלחמות. העיר יפה ומצטלמת נהדר. ברלין – לקחתי […]
"לאלמנות צריך לארגן טיולים בנפרד. לא נעים להן בחברת הזוגות הנשואים – ולמה להקשות עליהן? וגם לזוגות לא נעים בחברת האלמנות… עדיף להן להיות בטיולים מאורגנים – בקבוצות של אלמנות כמוהן"… את המילים האלה בדיוק שמעתי בכפר תבור, מפי אשה מן השורה. שכנה של חברה. אני שחוויתי נישואים , וגירושים, ופרק ב בנישואים שניים, ואלמנות, […]
לא שאלתי לשמה. זה היה מפגש קצר מאד. נפגשנו בהודו, ברישיקש, בתוך העיר, על השביל המקביל למי נהר הגאנגס הזורם בעוז. זה האזור שבו נהר הגאנגס פורץ מתוך הרי ההימליה אל המישור. רישיקש היא עיר קדושה להינדואיזם ומרכז לעלייה לרגל, ולטבילה במי הגאנגס. לכן – ישנה שם פרנסה לרוב – תעשיה גדולה של מזכרות, לינה, לימוד […]
מינסק היא העיר שבה נוצרו חיי. אמי. אמה. אני. בנותי ונכדותי ונכדי. . חיי נטועים במינסק בבלארוס . למסע הזה הגעתי חפה מכל ידע. לא למדתי, לא התכוננתי. לא חפרתי ברשומות. לא באתי לחפש עקבות, וודאי שלא רכוש. המטרה שלי ברורה. עקבות הורי. לנשום את האויר במולדת שלהם. להיות. ובעיקר – להרגיש. בתרמילי רק שני צילומים […]
בראשיתו של דבר בהגיעי לואראנאסי, העיר הטילה עלי אימה. אחרי ביקור ועוד ביקור – רציתי רק להישאר. רציתי עוד. היה קשה. מראש ידעתי. גם עונת השנה לא התאימה – אך לי היה ברור: חם לוהט, על ואראנאסי אינני מוותרת. למרות כל הקשיים. ובעיקר – למרות הריח והחום. במונית הממוזגת נעתי משדה התעופה אל תוך העיר העתיקה. האוויר בער, […]
