ג'יברני- מיפגש עם חלום, מיפגש עם מציאות שהיא חלום כתיבה וצילום: יפה כפיר מונה (Oscar Claude Monet ,14 בנובמבר 1840 – 5 בדצמבר, 1926) צייר צרפתי. היה מהמייסדים והמובילים של זרם האימפרסיוניזם באמנות. לאחר מות אשתו הראשונה קמילה, עבר מונה לאחוזתו החדשה בכפר ג'יברני שעל גדות נהר הסיין. באחוזה החדשה יצר מונה גן חבצלות מים, […]
בראשיתו של דבר בהגיעי לואראנאסי, העיר הטילה עלי אימה. אחרי ביקור ועוד ביקור – רציתי רק להישאר. רציתי עוד. היה קשה. מראש ידעתי. גם עונת השנה לא התאימה – אך לי היה ברור: חם לוהט, על ואראנאסי אינני מוותרת. למרות כל הקשיים. ובעיקר – למרות הריח והחום. במונית הממוזגת נעתי משדה התעופה אל תוך העיר העתיקה. האוויר בער, […]
טוב לרוץ ברוח, גבוה מעל הנהר, בתוך הסערה, על גשר ברוקלין בניו יורק. באחד הלילות, מאוחר מאד, חציתי את הגשר ברגל: היה שקט מאד וקר. קר יותר מכל אשר הורגלתי לו. הקור חתך כמו סכינים את הרגליים: חשתי עירומה וחשופה לרוח, קפאתי מקור. רצתי מול הרוח במהירות. היה חשוך. אורות הכרך, כמו יהלומים זכים בתוך שמיים […]
אשה הולכת בעקבות מריה – לאורך כביש 6. אני מן הספקנים. אני מגחכת לעצמי כשאומרים לי: שום דבר לא קורה במקרה. אני יודעת שיש שם אלוהים למעלה והוא נשגב מבינתי, אבל איני חושבת שיש יד מכוונת לאירועים הקטנים והגדולים של החיים הפרטיים שלי, לטוב, וגם לרע. אבל, לפעמים, בכל זאת, האירועים מזמינים אותי לחשוב ולהרגיש […]
מינסק היא העיר שבה נוצרו חיי. אמי. אמה. אני. בנותי ונכדותי ונכדי. . חיי נטועים במינסק בבלארוס . למסע הזה הגעתי חפה מכל ידע. לא למדתי, לא התכוננתי. לא חפרתי ברשומות. לא באתי לחפש עקבות, וודאי שלא רכוש. המטרה שלי ברורה. עקבות הורי. לנשום את האויר במולדת שלהם. להיות. ובעיקר – להרגיש. בתרמילי רק שני צילומים […]
לא שאלתי לשמה. זה היה מפגש קצר מאד. נפגשנו בהודו, ברישיקש, בתוך העיר, על השביל המקביל למי נהר הגאנגס הזורם בעוז. זה האזור שבו נהר הגאנגס פורץ מתוך הרי ההימליה אל המישור. רישיקש היא עיר קדושה להינדואיזם ומרכז לעלייה לרגל, ולטבילה במי הגאנגס. לכן – ישנה שם פרנסה לרוב – תעשיה גדולה של מזכרות, לינה, לימוד […]
דרך המוות….. 66 ק"מ בירידה מדהימה… שני הצעירים ממולי קרנו מאושר. זה היה בארוחת הבקר במלון נאה, הדור, לה פאז, בוליביה. לא היתה לי שום תכנית, והניצוץ בעיניהם הדליק אותי. הקשבתי טוב, בתשומת לב רבה, וחשתי באדרנלין זורם מהם אלי. הוא – קשוח. היא רכה. בני עשרים ושש, בירח דבש. הם מאוסטרליה, אדלייד. שניהם מספרים לי יחד ובהתרגשות […]
סוף הדרך, סוף האדמה: מסע אישי לגמרי לסנטיאגו דה קונפוסטלה באופן לא צפוי מצאתי את עצמי לבד, עם זמן פנוי בצפון ספרד. קניתי כרטיס לאוטובוס – ונסעתי. יום תמים נסעתי לסנטיאגו דה קומפוסטלה. לבדי. זה היה חלום ישן שבא זמנו להתגשם. עשר שעות נסעתי , מניחה לנופים לחלוף על פני, לא מתכננת כלום. פני לסנטיאגו. העיר […]
"לאלמנות צריך לארגן טיולים בנפרד. לא נעים להן בחברת הזוגות הנשואים – ולמה להקשות עליהן? וגם לזוגות לא נעים בחברת האלמנות… עדיף להן להיות בטיולים מאורגנים – בקבוצות של אלמנות כמוהן"… את המילים האלה בדיוק שמעתי בכפר תבור, מפי אשה מן השורה. שכנה של חברה. אני שחוויתי נישואים , וגירושים, ופרק ב בנישואים שניים, ואלמנות, […]
הטבע האיסלנדי חשוף: חשבתי שאני בתוך חלום. ארץ נקייה . יקום ללא זיהום, כמו שהיה כשאלוהים ברא את העולם. כמעט אין אנשים: רק קומץ תושבים חיים בקור. סבבנו את האי – וגם חדרנו אל שמורות הטבע הגדולות בפנים: רמות קרות, ומרחבים, מסלע ומים קרח ושמיים. מסע אשר נוגע בחוג הקוטב הצפוני (כמעט) : קו הרוחב 65 מעלות צפון. […]
בין אשפוזים רופאים וטיפולים של אהובי – נסעתי לשבוע לאיטליה. היו ימים קשים – ואני רציתי לחזור אל מחוזות החלום: נסחפתי לעולם של קסם. היה יפה , קפוא וחלומי . תמיד אני רוצה לעוף מעבר למציאות, רצוי עם מסכה ססגונית ונהדרת: לחגוג את חיים – דווקא כשקר בחוץ. לי ימי החורף הם זמן געגועים: ימים של התפרקות ובכי – צרוף כל השברים למשהו חדש. […]
