יפה כפיר

השמיים מציירים ציור בתוך חלון.  בית, עם גינה, פשוט. יפה. כל כך יפה שלי נשבר הלב – אירלנד לובשת חג בשמש.  שתיתי תה. ילד בחולצה דקה ובסינר אפור הגיש לי תה, חלב

פסח השבוע – ואני עליתי להר הזיתים עם העולם לרגל: פסחא הנוצרי בירושלים. הם באו מקצוות  תבל – מפולין ובלגיה, צרפת ארצות הברית, הפיליפינים הודו ואפריקה. גם – ממצרים… זכר ליציאת

בראשיתו   של דבר בהגיעי לואראנאסי, העיר  הטילה עלי אימה.  אחרי ביקור ועוד ביקור –  רציתי רק להישאר. רציתי עוד. היה קשה. מראש ידעתי. גם עונת השנה לא התאימה  – אך לי

בערב – פוג'ה. זהו טקס אש וצילצולי פעמונים –  ברכות, תפילה – והיטהרות. טקס הודיה לאמא גאנגא. האנרגיה ממלאת את האויר.. כלי פולחן פזורים על הבמות אל מול המים: בחור

אל הגהאת שבה שורפים את המתים. השכם בבקר הגאנגה עטופה זהב, המים נוצצים באור השמש הזורחת. סירות חוצות את קו האור, שחור על קו המים, צללים שחורים של משוטים, והשתקפות

   זה בלבי. הגעגוע הקבוע אל המים השחורים, אל ההרים הנמוכים, גרניט אפור וגשם מזרזף כמעט תמיד, וגם סיפור של אהבת אמת עצוב, מלא ביופי. מכל המקומות באירלנד אהבתי את