
קרקוב: פיצה? אושוויץ? במה תבחרו? מכתב מעיר יפה ונהדרת.
מה הכי מתחשק לך? פיצה? אושוויץ או אולי מכרות המלח? כך קורא לי שלט על לשכת התיירות בקרקוב. קרקוב על הדרך – צומת במסע שלי: אני סובבת לי בעיר הנהדרת
מה הכי מתחשק לך? פיצה? אושוויץ או אולי מכרות המלח? כך קורא לי שלט על לשכת התיירות בקרקוב. קרקוב על הדרך – צומת במסע שלי: אני סובבת לי בעיר הנהדרת
פאריס מלאה בקסם. כל פינה קוראת לי לצלם, לקחת לעצמי קצת מן העיר הזו. היא סואנת ויפהפיה והמוני תיירים גודשים אותה בכל פינה. עדיין המוני אדם, מכל קצווי תבל –
יש לי, משנים רבות,חברים טובים מאד במישיגן, ארצות הברית. לכן – על שפת המים הקפואים (האגמים הגדולים) עצרתי לביקור בדרך אל מרכז אמריקה… בסוף נובמבר. חופשה כזו מן החיים, החדשות,
יין יין יין – וכרמים יפים, בתי היקב, פינוקים… עונג לא צפוי צומח בגבעות האי הדרומי מי שבא לניו זילנד, כמוני, זוכה למתנות רבות: הפתעות בלי סוף, שמעוררות אותי לקרוא
טרק טונגרירו קרוסינג – שיא הטרקים שלי, בניו זילנד: יום אחד, 17 ק"מ. ללכת וללכת … חויה מסעירה עם טעם של עוד ועוד יפה כפיר – 28 באפריל 2006 ההסעה
בקאיקורה הטבע במרחק נגיעה וכך גם גם כלבי הים, הפינגוינים והלוויתנים. את קאיקורה (צפון מזרח האי הדרומי, ניו זילנד) אהבתי ממבט ראשון. מפרץ קאיקורה הוא מן היפים במפרצי ניו זילנד
הר קוק (MT COOK) זוהר בשמש, מתכסה בערפל ובעננים, נשטף בגשם וזוהר בשמש היוקדת. כל זה – במשך יום אחד. אי אפשר לצפות מה יהיה בעוד שעה. חשבנו לוותר: הגענו לתצפית
הסלע אדום, האדום, האדום…. כל כך אדום… והשמיים כחולים – כחולים כל כך שאי אפשר להאמין שיש כחול כזה. ואנחנו, האנשים, כל כך קטנים… הסלע האדום האדום האדום באוסטרליה.. במרכז
שוק רחוב פורטובלו, לונדון שוק פורטובלו גדול, ומורכב משווקים שונים, כולם כולם שזורים על שרוך אחד,רחוב אחד ארוך עם דוכנים ודוכנים, לאלפים, מכל סוגי הקיטש, הג'אנק, היופי שכבר אין בו צורך, ימים עברו מתרפקים
אולי בפעם הבאה אשוט על ים כחול עם דייגי הטונה….. זה היה מפגש בלתי צפוי, וגם קצר מדי, בנמל של סירקוזה בסיציליה: נחשפתי לרגע אל עולם אחר, זר לי: עולמם של דייגי
הוא בוגר האקדמיה האיטלקית לפלפלים, כך אמר לי , עיניו צוחקות אבל פניו רציניים מאד. החיוך שלו גדול וחם אבל נקי מבדיחות הדעת. הוא צוחק עלי? תהיתי, אך הוא חזר: