בסוף – קישורית: מרכז גרמאצ'ין – תרבות ומורשת של יהדות אתיופיה בעמק המעיינות. ספר יחזקאל כד: וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן-הַגּוֹיִם, וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל-הָאֲרָצוֹת; וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-אַדְמַתְכֶם. חוה אלמו באה הנה כילדה בת
בלונדון – שם נפגשנו על הגשר. פיטר (שם בדוי – קיבלתי רשותו לכתוב עליו ולפרסם את הצילומים). הוא – הומלס. אנכי עם המצלמה.*** הוא מצחצח נעלים לפרנסתו. אני בדרכי ל- TATE
"אני חברה בקבוצה של תושבי TOTNES התומכים בפלסטינים…" – כך כתבה לי אדל (השם בדוי, האשה אמיתית), במכתב – לפני שאירחה אותי בנדיבות וחום לשני לילות בביתה. היא ענתה לפנייתי
המסע שלי נוגע בצפון הכי רחוק" איסלנד משיקה לחוג הקוטב הצפוני- החוג הארקטי. קו הרוחב 65 מעלות. הטבע האיסלנדי חשוף: אני בתוך חלום. יקום ללא זיהום, כמו – כשאלוהים ברא
אני סובבת בברלין לבד: מה שמרשים אותי הוא אי הסדר שכופים הצעירים על המראות בעיר: הגרפיטי והקעקועים. מה שהיה טאבו בנעורי – היום הוא אמנות בזכות עצמה. בראשי המחשבות רצות:
בתוך מסע השרשים שלי – בחור נחמד קופץ לי מול המצלמה בקרקוב, העיר הכי יפה. חיי בנויים מרסיסים שמודבקים בדבק התשוקה לחיות . שנים רבות לא עסקתי כלל ב"דור שני" –
מינסק היא העיר שבה נוצרו חיי. אמי. אמה. אני. בנותי ונכדותי ונכדי. . חיי נטועים במינסק בבלארוס . למסע הזה הגעתי חפה מכל ידע. לא למדתי, לא התכוננתי. לא חפרתי ברשומות.
סדר השירים א. שירי מסע ב. לחיות עם הכאב ג. שירי סוף הדרך ד. שירי דור שני ה. שירי מחר ו. אני אף פעם לא אהיה זקנה ז. סוף דבר