נשים

פסח השבוע – ואני עליתי להר הזיתים עם העולם לרגל: פסחא הנוצרי בירושלים. הם באו מקצוות  תבל – מפולין ובלגיה, צרפת ארצות הברית, הפיליפינים הודו ואפריקה. גם – ממצרים… זכר ליציאת

בראשיתו   של דבר בהגיעי לואראנאסי, העיר  הטילה עלי אימה.  אחרי ביקור ועוד ביקור –  רציתי רק להישאר. רציתי עוד. היה קשה. מראש ידעתי. גם עונת השנה לא התאימה  – אך לי

בערב – פוג'ה. זהו טקס אש וצילצולי פעמונים –  ברכות, תפילה – והיטהרות. טקס הודיה לאמא גאנגא. האנרגיה ממלאת את האויר.. כלי פולחן פזורים על הבמות אל מול המים: בחור

   זה בלבי. הגעגוע הקבוע אל המים השחורים, אל ההרים הנמוכים, גרניט אפור וגשם מזרזף כמעט תמיד, וגם סיפור של אהבת אמת עצוב, מלא ביופי. מכל המקומות באירלנד אהבתי את

נחתתי – הישר אל הלב הפועם של העיר – אל השדרה הגדולה – Champs-Élysées פריס.  פריס  נגלית לי במכה אחת.  כל מה שקיוויתי מפריס קורה במהירות, בכל הכח. היופי של העיר

סיימון חצה את ההימאליה מהודו לנפאל  – על האופנוע ששמו – סוניה. נפאל 2008. נדמה ששום דבר לא השתנה מאז. סיימון גבר ילד. סיימון לא רוצה לחיות במערב, ובמיוחד לא בלונדון,