פמיניזם

פסח השבוע – ואני עליתי להר הזיתים עם העולם לרגל: פסחא הנוצרי בירושלים. הם באו מקצוות  תבל – מפולין ובלגיה, צרפת ארצות הברית, הפיליפינים הודו ואפריקה. גם – ממצרים… זכר ליציאת

בראשיתו   של דבר בהגיעי לואראנאסי, העיר  הטילה עלי אימה.  אחרי ביקור ועוד ביקור –  רציתי רק להישאר. רציתי עוד. היה קשה. מראש ידעתי. גם עונת השנה לא התאימה  – אך לי

בערב – פוג'ה. זהו טקס אש וצילצולי פעמונים –  ברכות, תפילה – והיטהרות. טקס הודיה לאמא גאנגא. האנרגיה ממלאת את האויר.. כלי פולחן פזורים על הבמות אל מול המים: בחור

נחתתי – הישר אל הלב הפועם של העיר – אל השדרה הגדולה – Champs-Élysées פריס.  פריס  נגלית לי במכה אחת.  כל מה שקיוויתי מפריס קורה במהירות, בכל הכח. היופי של העיר

סיימון חצה את ההימאליה מהודו לנפאל  – על האופנוע ששמו – סוניה. נפאל 2008. נדמה ששום דבר לא השתנה מאז. סיימון גבר ילד. סיימון לא רוצה לחיות במערב, ובמיוחד לא בלונדון,

שנת 2015 -מאז קרו דברים רבים בהודו ובחוף פאלולם: זו החוויה שלי מאז. חוף פאלולם הוא הפשוט בין החופים של גואה, הודו, על הים הערבי. אין בו אף RESORT מפואר.

נגעתי בחיים בהודו, בלאדאק, הכי גבוה. הכי מנותק.   דורון בן חיים, מחברת "לגעת בהודו" השכיל להביא אותי אל תוך הבית, אל המשפחות, אל החיים האחרים.  עמוק אל תוך הנוף. לגעת

פאריס מלאה בקסם. כל פינה קוראת לי לצלם, לקחת לעצמי קצת מן  העיר הזו. היא סואנת ויפהפיה והמוני תיירים גודשים אותה בכל פינה. עדיין המוני אדם, מכל קצווי תבל –