אִמִּי נָשְׂאָה עִמָּהּ אֶת כָּל הַחֲרָדוֹת,
וְהֶעֱבִירָה לִי אוֹתָן.
לַמְרוֹת אַהֲבָתָהּ
הוֹרִישָׁה לִי אִמִּי גַּם אֶת הַפַּחַד.
הַמָּוֶת שֶׁפָּקַד אוֹתִי הוּא הַגְשָׁמָה שֶׁל הַפְּחָדִים
אֲשֶׁר נָשְׂאָה אִתָּהּ אִמִּי.
זֶה לֹא הָיָה נִדְמֶה לָהּ.
פָּקַד אוֹתִי הַמָּוֶת.
בִּתִּי.
רָצִיתִי לֹא לָדַעַת.
לִחְיוֹת כְּאִלּוּ כָּאן הַכֹּל בְּסֵדֶר.
לְהִתְחַתֵּן.
לָלֶדֶת.
לְקַוּוֹת שֶׁהָאֵימָה
נוֹתְרָה שָׁם בְּאֵירוֹפָּה, עָלְתָה בָּאֵשׁ
כָּלְתָה בַּלֶּהָבוֹת
נָמוֹגָה בֶּעָשָׁן.
כָּלְתָה עִם דּוֹדוֹתַי
דּוֹדַי סָבַי וְסָבוֹתַי
אֲשֶׁר נִסְפּוּ וְנֶאֶסְפוּ אֶל הַשָּׁמַיִם.
הֵם פָּחֲדוּ, וַדַּאי, אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהֵם פָּחֲדוּ לָמוּת.
הַפַּחַד שֶׁלָּהֶם מְפַעְפֵּעַ וְנוֹגֵעַ בְּחַיַּי.
רָצִיתִי לֹא לָדַעַת.
וְגַם הַיּוֹם, אַחֲרֵי שֶׁנִּקְבְּרָה בִּתִּי בָּאֲדָמָה
אֲנִי בּוֹחֶרֶת לְהַכְחִישׁ אֶת הָאֵימָה.
לִחְיוֹת כְּאִלּוּ כָּאן הַכֹּל בְּסֵדֶר.
אֲנִי שׁוֹקֶדֶת לְלַקֵּט פְּנִינִים
אוֹסֶפֶת יֹפִי, שֶׁקֶט, אֲנָשִׁים טוֹבִים בְּאֶמְצַע הַדְּרָכִים.
יוֹדַעַת: הַטּוֹב הוּא רַק כְּאִלּוּ.
הָרַע צוֹפֶה לִי שֶׁאָבוֹא.
עִנְיָן שֶׁל זְמַן, וְהַפְּחָדִים שׁוּב יִתְגַּשְּׁמוּ לְמַשֶּׁהוּ נוֹרָא.
לְלֹא מוֹצָא.