דף הבית » כללי » הוא אחד משלנו: צדוק בן־דוד – הילד מתימן ונס ציונה, אומן מצליח על הגלובוס.

הוא אחד משלנו: צדוק בן־דוד – הילד מתימן ונס ציונה, אומן מצליח על הגלובוס.

התרגשתי: צדוק בן דוד הסכים לקבל אותי לשיחה בסטודיו שלו בלונדון .

כשחיכיתי לו ברחבי הסטודיו שבלונדון – ההתרגשות הפכה להיות שמחה. נכנסתי ומיד הוקפתי קסם: פסלים קטנים, פסלים גדולים, שטוחים , צורות קסומות בתוך חלל החדר. בני אדם עצים פרחים ויופי. כל הטבע כאן. צומח ודומם מגולפים מתוך לוחות מתכת דקיקים , יוצרים חלום של אור וצל וצבע.

יש אנשים שחייהם היא יצירת אמנות בפני עצמה.

צדוק בן־דוד הוא איש כזה: ילד קטן שנולד בתימן, , גדל במעברה בנס ציונה עובד וחי היום בלונדון הגדולה.

הוא אמן מוערך ומצליח בעולם, והוא משלנו –הוא ישראלי! סיפור חיים של כישרון, של עקשנות ודמיון, זהות שמתקיימת גם כשהחיים לקחו אותו הרחק הרחק.

כישרון שנולד בידיים

אביו היה צורף תימני: אמן מתכת עדינה עם סבלנות ודייקנות של מנתח.
צדוק ספג זאת מאביו – וגם למד מאבא, שהיופי בפרטים הקטנים. בבגרותו, הפך את המתכת לחלום .

צדוק חצב דרכו למעלה מנעוריו – למד פיסול בבצלאל, ושם שמע את המשפט אשר נחרט בבשרו: יש אנשים שפשוט לא יכולים להיות אמנים, אתה יכול להיות נגר או בעל מלאכה אחר. אתה יכול להוציא את הציונים הכי גבוהים אך לא תהיה אמן. אתה לא תצליח כאמן.”

רוב האנשים היו עוצרים. צדוק חייך, וטס קדימה.

נחישות ללא גבולות

איש צעיר אורז תיק עבודות, עובר אל הניכר הזר ולא מוכר – הוא טס לבד ללונדון.
שם, באוניברסיטת רדינג ואחר כך בבית הספר סנט מרטין, צדוק פרח, וקיבל גם הזדמנות וגם מקום לצמוח. הוא יצר, ולמד, יצר ולמד, ואחר כך – לימד.

אך בעיקר הוכיח שלתשוקה אין גבולות.

צעד אחר צעד, פרויקט אחר פרויקט, הוא בנה לעצמו שם בינלאומי.
ב-במשך השנים נבחר צדוק לייצג את ישראל בביאנלה של ונציה – במה עולמית יוקרתית ומוכרת לכל.

הילד שהתחיל מכלום, עמד במרכז – נציג של ישראל. נציג אמן יוצר בפריחתו.

חיים עשירים ביצירה

היום צדוק אינו מפסיק ליצור – בונה עולם של אור וצל – ממתכות..
האיש דייקן מאין כמוהו: הוא מחפש וגם מוצא את ההקשר, את האנרגיה שמחברת אנשים לטבע, לעצמם.

ב־“שדה שחור (2010 BLACKFIELD ) "הוא יצר מרבד עצום של 20,000 פרחי מתכת, מוארים באור אשר יוצר צללים לרוב: גן שבו כל צמח שחור מצד אחד וצבעוני מצד שני – תמצית מושלמת של החיים עצמם: יופי, כא והתחדשות.
ב“אנשים שראיתי ולא פגשתי” (2018) צדוק צילם אלפי אנשים ברחבי העולם, והפך את הצלליות שלהם לפסלים קטנים – תזכורת פיוטית לאנשים אשר חולפים קרוב אלינו בלי שנכירם.
צדוק היום הוא אמן עולמי. וישראלי.

לונדון, לוס אנג’לס, סיאול ופורטוגל – צדוק הוא שם מוכר על פני הגלובוס.
הוא חי ויוצר בלונדון,ומעולם לא נפרד מהישראליות שבו.
אני ישראלי – הוא אומר לי – והדברים ברורים. החום האנושי, הישירות, חוש ההומור והמקור התימני, כל אלה ניכרים באמנות שלו, גם אם היא מוצגת בגלריה אלגנטית באירופה.

בכל מקום שבו הוא מציג, כך הוא אומר לי – גם בשנחאי שבסין – “הזהות שלי הולכת איתי,” כמו נווד – דרכו היא מסע הנפשי בין זהויות ותרבויות.

תמיד קדימה

צדוק בן־דוד הוא לא רק אמן – הוא השראה.
הוא מזכיר לנו שהדרך להצלחה רצופה באבנים, אבל גם בפרחים – אם יודעים לראות את היופי שבדרך.
הוא חי בעולם, מציג בכל יבשת, ועדיין נשאר אותו ילד שעלה עם משפחתו מתימן –עם חיוך רחב יותר וכנפיים הרבה יותר גדולות.

כן – התרגשתי – ועכשיו אני יודעת: כשרון הוא מדרגה. הדרך להיות אמן שלם, יוצר, וגם מצליח – וגם מוכר וידוע – ארוכה.

חלק קטן מאד עבודותיו שהוצגו בישראל ובעולם הגדול:

מתוך אתר מגדל דוד בירושלים:
*** הפסל והאמן הישראלי-בינלאומי צדוק בן דוד, הפועל מלונדון, הוא אחד האמנים הישראלים המצליחים והמוכרים ביותר בעולם. עבודותיו מתאפיינות בטכניקה ייחודית של חיתוך וצריבת מתכות (כמו פלדת קורטן, אלומיניום ונירוסטה) ועוסקות לרוב ביחסים המורכבים שבין האדם לטבע, בדימויים בוטניים ובחוויה האנושית הקולקטיבית

***עבודותיו מוצגות בקבועה ובמיצבי ענק נודדים במוזיאונים מובילים, גלריות ומרחבים ציבוריים פתוחים ברחבי הגלובוס:

מתוך תערוכה במוזיאון תל אביב – צילום אלדד שריג

אנשים שראיתי ומעולם לא פגשתי (People I Saw But Never Met)