בלוג – מכתבים מן הדרכים

ברלין שנת 2018 – כאילו זה היה אתמול: . אני לבד: גרפיטי צורח מן הקיר, קעקועים על כל חלקת בשר: גרמניה – מעוז הסדר לובשת צורת קרקס.   אני רואה

 השבוע אני חווה את פסחא ואת פסח בירושלים. הכל סואן, הרבה מאד קדושה בעיר. פסח, ברכת הכהנים המרגשת . וחוויה אחת שמאירה הכל כמו זרקור.  (הצילומים – מן הטקסים אשר חוויתי  בטקסים של

קווינסאון על המים, האגם. ניו זילנד.  האי הדרומי. ערב. אפלולית זוחלת וצלילי פסנתר. זה קיטש בנאלי לכאורה, אבל –  המיתרים פרטו היישר אל תוך הנפש, והדהדו בתוך לבי שלי. בחור צעיר ישב שם

יין יין יין – וכרמים יפים, בתי היקב, פינוקים…  עונג לא צפוי צומח בגבעות האי הדרומי מי שבא לניו זילנד, כמוני,  זוכה למתנות רבות: הפתעות בלי סוף, שמעוררות אותי לקרוא

אולי בפעם הבאה אשוט על ים כחול עם דייגי הטונה….. זה היה מפגש בלתי צפוי, וגם קצר מדי, בנמל של סירקוזה בסיציליה: נחשפתי לרגע אל עולם אחר, זר לי: עולמם של דייגי

טוב לרוץ ברוח, גבוה מעל הנהר, בתוך הסערה, על גשר ברוקלין בניו יורק. באחד הלילות, מאוחר מאד, חציתי את הגשר ברגל: היה שקט מאד וקר. קר יותר מכל אשר הורגלתי לו.