סיפורים של אחרים

בחמש בבוקר, שעה קפואה ביום מעונן של חודש דצמבר, עצרתי לקפה בתחנת הדרכים של כביש 6. היה חשוך וקר. במינימרקט

סיימון חצה את ההימאליה מהודו לנפאל  – על האופנוע ששמו – סוניה. נפאל 2008. נדמה ששום דבר לא השתנה מאז.

"אני חברה בקבוצה של תושבי TOTNES   התומכים בפלסטינים…"  –  כך כתבה לי אדל (השם בדוי, האשה אמיתית), במכתב – לפני

   זה בליבי. הגעגוע הקבוע אל המים השחורים, אל ההרים הנמוכים, גרניט אפור וגשם מזרזף כמעט תמיד, וגם סיפור של

דובנו – היום זו אוקראינה. כאן נולד אבי, יחזקאל. פעם היו כאן יהודים…..  היום כנראה רק אני יהודיה בעיר. בדובנו

 השבוע אני חווה את פסחא ואת פסח בירושלים. הכל סואן, הרבה מאד קדושה בעיר. פסח, ברכת הכהנים המרגשת . וחוויה אחת שמאירה הכל

פסח השבוע – ואני עליתי להר הזיתים עם העולם לרגל: פסחא הנוצרי בירושלים. הם באו מקצוות  תבל – מפולין ובלגיה, צרפת

מה הכי מתחשק לך? פיצה? אושוויץ או אולי מכרות המלח? כך  קורא לי שלט על לשכת התיירות בקרקוב.  קרקוב על

בתוך מסע השרשים שלי – בחור נחמד קופץ לי מול המצלמה בקרקוב, העיר הכי יפה. חיי בנויים מרסיסים שמודבקים בדבק