דף הבית » שירת חיי » שירי מסע » כובע תכלת
קָנִיתִי
כּוֹבַע תְּכֵלֶת,
עִם תִּתֹּרֶת רְחָבָה.
בַּחַלּוֹנוֹת הָרַאֲוָה
נִשְׁקֶפֶת לִי אִשָּׁה אַחֶרֶת: אֵין מֻשָּׂא בְּמַסָּעָהּ
יָפָה
גְּבוֹהָה
וּמְחַיֶּכֶת.
לֹא לוֹחֶכֶת אֵשׁ אֶת נִשְׁמָתָהּ.
האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *
התגובה שלך *
שם *
אימייל *
אתר
שמור בדפדפן זה את השם, האימייל והאתר שלי לפעם הבאה שאגיב.
אתר זה עושה שימוש בקבצי Cookies. למידע נוסף יש לעיין בתנאי השימוש.