עוד מעט

תמיד אני צוחקת
תמיד אני בוכה
איתי תמיד בתי החיה, ובתי המתה.
כך, לאט,
בין הקצוות,
אובדת לי צלילות הדעת.
עוד מעט
כמו המשוגעת של הכפר
אטמון ראשי ברמץ חם של מדורה,
אצרח אל השמים
אל האדמה

לקול צחוקם של ילדים בערב קיץ
בגינה הציבורית