איך את נוסעת לבד? עם מי את מדברת? את לא מפחדת? מי עוזר לך?
במסע הכי טעון ומרגש – מסע השורשים שלי – הייתי עטופה בחום נשי. עובדה .
א. אני פוגשת את יוליה
זה מתחיל בחששות – מינסק: לקראת חצות אני עומדת לבדי, אבודה מול לוח הרכבות הענק בתחנת הרכבת.
הכל כתוב באותיות קירילות. למדתי לקרוא קירילית – ואני מוצאת את השורה שלי: מוסקבה – מינסק – לוורשה. יש שם מספרים ואותיות… איזה רציף… לאן ללכת…… כולם אצים ומפנים לי עורף מהיר –
והנה זה קורה – אני עומדת, לא יודעת כלום – היא בלונדינית, חמודה, והיא נוסעת עם דודתה לוורשה!!
יותר ממה שאני שמחה לקראתה – היא שמחה למצוא אותי. וורשה? כן, היא נוסעת לוורשה! נסע ביחד היא קוראת!
יוליה ודודתה בודקות את הכרטיס שלי בקפדנות , אנחנו באותו קרון! אבל – חבל!! לא באותו תא, כך הן אומרת ..
האנגלית שלהן בסדר גמור. יחד עם דודתה אנחנו שלוש נשים שצוחקות ביחד. הן הולכות היישר אל הרכבת; אני אתן. עולות במדרגות ומחליפות כיוון, אני אחריהן, חושבת בלבי, איזה מזל!! איך הייתי מסתדרת כאן בכל הפניות והעליות והירידות… הכל באותיות קיריליות..
יוליה מעלה אתי את המזוודה שלי לתוך הקרון – ואנו נפרדות בצער לא לפני שהיא מציידת אותי בעוגיות שדודתה אפתה ומסדרת עם הקומיסרית של הקרון (רק רוסית היא מבינה הקומיסרית) שאקבל כוס תה עם חלב למרות שאין לי מטבעות של יורו.
***
ב. נשים בתא
הרכבת באה ממוסקבה. ארבע מיטות בתא. הלילה אני עם עוד שלוש נשים. שתיים רוסיות, ואחת – אשה יפה, גדולה מרובנו – עיר סמוכה לדובנו של אבי. אוקראינה..
את כל זה אנו מגלות בשפת הסימנים – מעט מאד אנגלית שיש לאחת מהן – סווטלנה ובידיים: היא מורה בבית ספר שנוסעת, לוורשה – להשיג ויזה לארצות הברית: בת אחותה מתחתנת עם אמריקאי.
השיחה שלנו מתגלגלת וילדה יפהפיה עומדת מקשיבה לנו ליד הדלת הפתוחה.
עיניה נוצצות, והיא SPEAK ENGLISH , כך היא מציינת בחיוך מבויש – ומיד היא אתנו במועדון הנשים הקטן על כוס תה ביסקוויט וסיפורים. שמה ילנה והיא בת 12, לומדת אנגלית וגם צרפתית וגרמנית – רוצה להיות מתורגמנית…. כולנו משתאות, ומחמיאות לה. באנגלית וברוסית. וגם בעברית…..
בוורשה אנו נפרדות – ומול גרם מדרגות ענק בתחנה אני תוהה איך זה שהמזוודה שלי כבדה כל כך ואיך אניף אותה למעלה, אל ראש המדרגות.
כמו לפי תכנית מגיע עלם חמודות, ובחיוך מקסים עוזר לי לעלות עם המטען שלי אל ראש המדרגות.
***
ג. דורותה – חברה של חברים שלי
כך גם בביתה של דורותה – חברה של חברים שלי בוורשה: קומה שלישית – בלי מעלית. שתי שכנות שלה, עליזות וצוחקות נושאות ביחד את המזוודה שלי – ומעלות אותה אל הקומה העליונה.
דורות וחברתה חנקה קוסובסקה האירו את ימי בוורשה – והקיפו אותי בעולם יהודי שלם – של פעם ושל היום.
***
ג. שלוש נשים ויטנאמיות
ברחוב הראשי של העיר העתיקה – המעגל נסגר: שלוש נשים וייטנאמיות פוגשות אותנו – שלוש נשים יהודיות. דורותה וזהבה חברתי היקרה שבמקרה גם היא בעיר – ואנוכי. השיחה נדלקת תוך שניה כמו מדורה גדולה – הן מאד מתעניינות, וגם אנחנו.
שלוש נשים ועוד שלוש נשים ועוד ארבע נשים – ועוד שלוש. אחווה נשית ונחמה בתוך מסע אישי אל צל מבעית של מוות ובריחה
ועל הדרך הפתעות שהאירו לי את המסע הזה:
ילד סקרן בלבוב
הוא רוצה לראות אותיות עבריות. גם משפחתו ערה לנוכחות שלי ישראלית. יהודייה. בלבוב. השיחה התגלגלה. ללא מילים הם הבינו את הכל – מלחמה, יהודים, אבא, אמא משפחה…. הכל ברור.
אשה יפה משיקה אתי כוס וישניה בככר העיר בלבוב
לבוב – אשה שקטה צנועת מבט עם כלב – ששמחה לבקשתי להצטלם. למה את רוצה לצלם אותי היא שואלת – ואני עוה מיד – כי את כל כך יפה!
וכמובן. היו אתי שתי מדריכות מקומיות. במינסק. ראשית המסע. עוגן ומקור לביטחון.
זה מסע השרשים שלי. דוגמית לאנשים טובים