שירי מחר

מכאן אחזור להיות ילדה. אלבש אדום, סגול, פרחים פסים סרטים וכפתורים. אהיה כמו פרח, כמו פרפר. בשלל צבעים וניחוחות אטביע

לֹא אֶל הָאֹשֶׁר, רַק לַשֶּׁקֶט אֲיַחֵל. הוּא מַשְּׂאַת הַנֶּפֶשׁ. שָׁקֵט וּמְבֹרָךְ,  נְטוּל כְּאֵב, נְטוּל גַּעְגּוּעִים אֶל מַה שֶׁלֹּא יִקְרֶה אַף

עָב קַלָּה לִבְנַת כָּנָף בִּשְׁמֵי הַתְּכֵלֶת: רמז לַיָּמִים שֶׁל סְתָו. אֲנִי יוֹדַעַת – קַיִץ תָּם וְשָׂם מַעֲבָר לַמתְווֶה הָאֹפֶק יֵשׁ

הַלֵּב נִמְשָׁךְ לַתְּהוֹמוֹת לַשֶּׁקֶט הַנִּצְחִי, נְטוּל הַסֵּבֶל. אֲבָל  עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה זוֹרַחַת לִי הַשֶּׁמֶשׁ בְּכָל בֹּקֶר מֵחָדָשׁ. וּמַבְטִיחָה  תּוֹחֶלֶת וְאוּלַי 

אֲנִי זָרָה בִּירוּשָׁלַיִם. בּיתִי הַצְּעִירָה קְבוּרָה בָּעִיר בָּהּ גַּרְתִּי פַּעַם. הוֹרֵי כַּרְמֶל מְקוֹם מְנוּחָתָם. אֲנִי שׁוֹכֶנֶת עַל הָהָר מוּל הַמִּדְבָּר.

הַמָּוֶת מְרַחֵף מֵעַל רָאשִׁי. שָׁקוּף  אֲבָל נוֹכֵחַ. גָּדוֹל מִמֶּנִּי  צָד בְּיָד חוֹנֶקֶת אֶת הַחֲלוֹמוֹת שֶׁלִּי אֶת הַחִיּוּךְ וְאֶת הַצֹּרֶךְ לְקַוּוֹת

שש שנים למותה של יעלי הַחַיִּים שׁוֹצְפִים כְּמוֹ יָם סוֹאֵן גּוֹעֵשׁ וְרַב פָּנִים צוּרוֹת צְבָעִים שְׁקִיפוּת וַעֲכִירוּת וּתְהוֹמוֹת וְגַל נִשָּׂא