שירי כאב

בְּסוֹף כָּל הַדְּרָכִים הַקֶּבֶר מְחַכֶּה לִי. יַלְדָתִי בְּתַכְרִיכִים. אֲנִי חוֹלֶמֶת חֲלוֹמוֹת שֶׁנִּשְׁבָּרִים אֶל אֶבֶן מַצֵּבָה וְצוֹלְלִים אֶל בּוֹר שָׁחֹר. מְרֻסָּקִים.

הצער הוא בכל, יעל. בהעדרך. בחלומות בלילה, שאת כאן. ועוד מעט תבואי, ותהיי לי שוב, בתי. הצער הוא בכל. בשכחה

זוֹ הַכְּמִיהָה לַחֲלוֹמִי. מֻבְטָח וְלֹא קַיָּם וְלֹא בַּר הַשָּׂגָה: כְּמִיהָה לַזֹּךְ. לַטֹּהַר. אֲנִי נֶחְבֶּטֶת, מִתְרַסֶּקֶת. מִדְרָכוֹת מְלֻכְלָכוֹת זֵעָה  דְּמָעוֹת קְמָטִים

חָשַׁבְתִּי בְּלִבִּי שֶׁהַיּוֹם אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם, בִּמְקוֹם לָלֶכֶת לְסֶרֶט אֶסַּע לְבֵית הַקְּבָרוֹת, אֶחְבֹּט רָאשִׁי בַּמַּצֵּבָה: אֶפָּצַע אֶת עוֹר הַמֵּצַח, אֲנַפֵּץ אֶת